ראש דוד, ויצא ט״ו

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

מפרשים:
1 ובזה יתבאר אצלי מאי דאמרינן פ' בני העיר מגילה דף כ"ט. דרש בר קפרא מאי דכתיב למה תרצדון הרים גבנונים יצתה בת קול ואמרה להם למה תרצו דין עם סיני כלכם בעלי מומין אתם אצל סיני כתיב הכא גבנונים וכתיב התם או גבן או דק אמר רב אשי ש"מ האי מאן דיהיר בעל מום הוא. ויש להבין מה דין היה להם עם סיני. ומהרש"א באגדתיה כתב שבאו לעשות דין עם סיני שהם גבוהים יותר ממנו ועליהם ראוי ליתן תורה וכו' ע"ש. ולא נתקררה דעתי דהאי דינא אינו עם סיני רק עם הקב"ה דסיני מה עשה בזה והכל הוא עם הקב"ה וסיני אין לו בזה סרך דין כלל, גם מ"ש מהר"י פינטו אינו מתישב שפיר. ואפשר דתבור וכרמל כשראו שנפסלו משום שנעקרו ותלוש נעבד אסור באו לעשות דין עם סיני דגם הוא פסול דנעבד במחובר פסול לגבוה והגם שדין זה לצד עילאה גם כן שבחר בסיני מ"מ הא מיהא שייך דין עם סיני שהוא פסול לגבוה ויצאת ב"ק ואמרה למה תרצו דין עם סיני לומר דגם הוא פסול לגבוה אף דלהדיוט אין נעבד במחובר. הלא תדעו דכלכם בעלי מומין אצל סיני שאתם פסולין להדיוט שנעקרתם והו"ל תלוש. משא"כ סיני דאינו אסור מדינא דנעבד שהרי להדיוט שרי אך משום דמאיס לגבוה ה"ט דנעבד במחובר. וסיני לא מאיס לי וז"ש ההר חמד אלהים הפך מאיס כדאמרן. ומדקרי להו בעלי מומין ולא אמר להו דפסולים או טמאים בעכו"ם למד רב אשי דרצה לרמוז נמי שהם בעלי מומין מצד גאותם. אך משום עכו"ם לא הוצרך לומר שידעו זה ועל זה היו דנים עם סיני כדאמרן.