1ובזה נבא אל הביאור רק נקדים שמצאתי במדרש שוחר טוב מזמור ע"ו ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון א"ר ברכיה מתחלת בריתו של עולם עשה הקב"ה סוכה בירושלם כביכול שהיה מתפלל בתוכה יהי רצון מלפני שיהיו בני עושין רצוני כדי שלא להחריב ביתי ומקדשי שנאמר ויהי בשלם סוכו ומעונתו כיון שגרם החטא מה כתיב ויחמוס כגן שכו שחת מועדו מקום שהיה מתועד בתפלה וכיון שחרב מתפלל יהי רצון מלפני להכרית יצר הרע שמחטיא את בני ויעשו תשובה ואקרב בנין ביתי ומקדשי עכ"ל שוחר טוב. ובילקוט מסיים תדע לך שכן הוא שנאמר והביאותים אל הר קדשי וכו' בית תפלתם לא נאמר אלא בית תפלתי עכ"ל. ועתה נבא אל כונתנו. לבני קרח מזמור שיר יסודתו בהררי קדש. כלומר שיש במזמור הזה כמה ענינים אך המסתכל יפה עיניו יחזו דיסודו הוא דוקא על הררי קדש. ואמר אוהב ה' שערי ציון לפי פשטו ציון ממש ולפי מדרשו שערים המצויינים בהלכה ותפלה ושניהם כאחת אמת אוהב שערים המצוינים מציון לפי שהתורה והמצוות משפט אלהי הארץ כמ"ש הרמב"ן בביאורו בכמה דוכתי ואוהבם יותר מכל משכנות יעקב בתי כנסיות ומדרשות שבח"ל. ויקשה ע"ז דציון הוא הר ובית המקדש הוא הר ואין לך הר שלא עבדו שם ע"ז ומקום שאינו טהור מע"ז איך כביכול אוהבו ולא עוד אלא דקאמרת שאוהב שערי ציון יותר מכל משכנות יעקב של ח"ל ואיך יצדק מה שאמרת בהררי קדש והוו תרתי דסתרן. לז"א נכבדות מדובר בך כלומר תפלותיו כביכול, וז"ש נכבדות ממלך הכבוד מדובר בך שהתפלל מתחלת בריתו של עולם ומתפלל תמיד וא"כ עיר האלהים סלה תדיר נקראת על שמו ואין רשות לסטרא אחרא לשרות שם, וז"ש עיר האלהים סלה תדיר מתחלת הבריאה עד עולם ושפיר קאמינא הררי קדש. ומ"מ גם משכנות יעקב שבח"ל אוהב. וז"ש אזכיר רהב ובבל באו בזכירה ליודעי משום יודעי שעוסקים בתורה ומצות ברהב ובבל פלשת עם יושבי צור כלומר בחוצה לארץ. ולא עוד אלא אף בשביל צדיק אחד אשר בארץ ההיא זכור אזכרנו זה יולד שם שאותו צדיק בישיבתו שם מברר ניצוצות הקדושה אשר שם ובזה די. ולציון יאמר לעתיד כשיבא המשיח כי זה יולד שם בברבריא וכיוצא באלו איש ואיש יולד בה שגלו כמה ישראל שם כמשז"ל שאומר המשיח כיון שאחד מכם גלה לברבריא ואחד לברטניא הו"ל כאלו גליתם שם כלכם ולציון יאמר לכשיבא המשיח דזה לבד שגלה קורא אני איש ואיש יולד בה כלומר ריבוי אנשים. והטעם דתכלית הגלות לברר ניצוצות הקדושה וגלוי לפניו יתברך דזה הצדיק כפי שרש נשמתו יכול להציל משם כל הניצוצות. ואפשר שאמר אזכיר רהב ובבל להורות התר ישיבת מצרים בגלות החל הזה דומה לבבל ופלשת וצור. וזהו שאמר אזכיר רהב ובבל בכלל משכנות יעקב שבח"ל ליודעי שטעם איסור ישיבת מצרים כי בצאת ישראל ממצרים עשאוה כמצולה שאין בה דגי"ם, רמז לניצוצות הקדושה והן בעון בימי ירמיהו ואחריו שעברו על מאמרו יתברך שם נפלו פעם אחרת, וז"ש ליודעי ליודעים סוד הענין. וכשיבא המשיח יעלה כאלו איש ואיש יולד בה ונשלם הגלות והוא יכוננה עליון לציון. ה' יספור בכתוב עמים כלומר כשכתב העמים וחילק להם לכל שר ארץ אחת ועם אחד ואז נטל לחלקו ישראל וארץ ישראל ולפניו נגלו תעלומות דבכל אתר ואתר יש ניצוצות הקדושה ויהי מאז גזר זה יולד שם, ועיין פירש"י ושרים כחוללים נמשכין בשי"ר בפה וגם בכלי עלי עשור ועלי נבל. ותלה השרים בפה כמו החוללים בכלי כמ"ד בערכין דף י"א. דעיקר שירה בכלי כלם ישירו בישועת ישראל וקבוץ גליות. אך כל מעיני בך בישועתך כי עירך והר קדשך תשבן לקדמתן וזה חתימה מעין פתיחה בשבח ציון. ונמצא דהגם דיש ויש כמה ענינים במזמור זה עיקר מטרין שלו משיר ציון, וז"ש יסודתו בהררי קדש ככל אשר דברנו בס"ד.
