1ויראה בהקדים תשובת מהרלנ"ח בסוף תשובותיו בקונטריס הסמיכה בענין אשר הסכימו רבני צפת, וסמכו על דברי הרמב"ם שגם בזמן הזה אם יאספו כל חכמי ארץ ישראל ויסמיכו לרב אחד נעשה מוסמך לכל דבר ועשו מעשה ופרסו גולתא דדהבא על הרב מהר"י בי רב ואחר מעשה שלחו מתם לעיר אלהינו זו ירושלם והסמיכו למהרלנ"ח, והרב מהרלנ"ח האריך לבטל הסמיכה דאף את"ל דגם בדבר זה רוב מהני הרי כתב הרשב"א דבעינן רוב מתוך משא ומתן של כלם ותשובת הרשב"א הביאה מרן בב"י ח"מ סי' י"ג. וא"כ בענין זה אף שרבני צפת הם רוב חכמי א"י והסכימו על דבר הסמיכה מ"מ אין לו דין רוב דלאו רוב מתוך כלם הוא. ואם יאמרו עתה נתוועד כל חכמי א"י יחד כלם ונשא ונתן בדבר וע"ף הסכמת הרוב יקום דבר. לא סגי בהכי דכיון דכבר רבני צפת גילו דעתם ועבוד עובדא אף אם עתה יתוועדו כלם והחולקים יטענו טענתם לבטל הסמיכה הם יחזיקו במעוז סברתם הראשונה ולא מהימני וזה דומה למ"ש קדושין דף ע': האי צורבא מרבנן דמורה ובא אם אחר מעשה אמרה אין שומעין לו והכא חשיבי נוגעים בדבר ודמי לההיא דרב פפא פ' כיצד מברכין דף מ"ג: דאמר משמיה דרבא דהלכה כבית הלל ולא היא אלא לאשתמוטי נפשיה משום כיסופא הוא דעבד, זהו תורף דבריו הנצרכים לעניננו בקיצור נמרץ לפי הרשום בזכרוני. והרב מהר"י בי רב היטב חרה לו וכתבו כמה קונטריסים בדבר. ומתשובת הרשב"א הנז' הסכימו רוב הפוסקים דלא אמרינן אחרי רבים אלא כי הוי רוב מתוך כלם כמבואר בכללי הרב מהר"ם ן' חביב בסוף ס' גט פשוט כלל א'. וכתב הרב פני משה ח"ב סי' ק"י דאף דבעינן רוב מתוך כלם אם אחד אינו בעיר וראו הצבור לצורך לתקן איזה דבר לא יעלה על לב שלא יוכלו רוב הקהל לתקן מפני אחד שהלך ומה שהסכימו רוב הקהל סגי ובכי האי גוונא לא אמרו דבעינן רוב מתוך כלם עש"ב.
