ראש דוד, וירא כ״ה

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

מפרשים:
1 והיתה לבא"ר עוד מילתא בפמאי במשז"ל בילקוט האזינו יצרנהו כאישון עינו אפילו בקש המקום מאברהם אבינו ע"ה גלגל עינו היה נותן לו ולא גלגל עינו בלבד אלא אפילו נפשו היה נותן לו שחביבה לו מן הכל שנאמר קח נא את בנך את יחידך והלא בידוע שהוא בנו יחידו אלא זו הנפש שנקראת יחידה שנאמר תהלים כ"ב כ"א הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי עכ"ל. ופירש הרב זרע ברך דז"ש ולא חשכת את בנך דהיינו יצחק את יחידך דהיינו נפשך, וזהו כי ברך אברכך ואז"ל בר"ר פ' נ"ו ברכה לאב ברכה לבן שגם אברהם נתרצה לתת נפשו, זהו תורף דבריו. ובזה אפשר לפרש ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני כלומר לצד שאפשר שאתה הולך להתקרב ויאמר יצחק אל אברהם אביו ר"ל לחלוקה שהוא הקרבן ויאמר אבי אתה אבי ואיני יכול לשוחטך שאתה אבי ויאמר הנני בני אני בעצמי אשחט. ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעולה כלומר נהי דלשחיטה אתה יכול לישחט אבל איני יכול להקריבך שאני אונן כשתמות אתה דבשלמא אם אני נשחט אף שאתה אונן כ"ג מקריב אונן אבל אם אתה נשחט אני איני יכול להקריב ואיה השה להקריב קודם שתשחט ויאמר אלהים יראה לו וכו' וילכו שניהם יחדיו כל אחד לישחט. ועל פי זה יתבאר מאז"ל הנצב פתח השער בני אלים בנים של אותם שנשחטים כאלים אברהם אמר אני שוחט ויצחק אמר אני נשחט, ויש לדקדק דברישא אמר נשחטים כאלים לשון רבים ולבסוף אמר דאברהם קאמר אני שוחט וא"כ בנים של נשחט הול"ל. והיה בהני"ח הנחה סוברת דגם אברהם נשאול נשאל לישחט כמש"ה את יחידך ויצחק טען שהוא אינו יכול לשוחטו ויאמר אביו שהוא שוחט עצמו מה טוב ומה נעים דברי חכמים וחידותם וא"ש בנים של אותם שנשחטים כאלים נשחטים תרי אברהם ויצחק הוו דשניהם היו מכוונים בדעת שלימה להיות נשחטים לשם ה' אברהם אמר אני שוחט פירוש בין לעצמי בין ליצחק ויצחק אמר אני נשחט ויפה אמר נשחטים כאלים, ובזה יבא על נכון מש"ה והאלהים נסה את אברהם שהנסיון היה לאברהם עצמו, ובזה פירש ענין אברהם וענין יצחק שהוא מפורש נרמז בתיבת את אברהם.