ראש דוד, ויחי ל״א

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

31 יומא פתח ↗

אָמַר רַב הוּנָא: כַּמָּה לָא חָלֵי וְלָא מַרְגֵּישׁ גַּבְרָא דְּמָרֵיהּ סַיְּיעֵיהּ, שָׁאוּל בְּאַחַת — וְעָלְתָה לוֹ. דָּוִד בִּשְׁתַּיִם — וְלֹא עָלְתָה לוֹ. שָׁאוּל בְּאַחַת מַאי הִיא? מַעֲשֶׂה דַּאֲגָג. וְהָא אִיכָּא מַעֲשֶׂה דְּנוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים! אַמַּעֲשֶׂה דַּאֲגָג כְּתִיב: ״נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל לְמֶלֶךְ״.

31 מועד קטן פתח ↗

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד: דָּוִד, שִׁירָה אַתָּה אוֹמֵר עַל מַפַּלְתּוֹ שֶׁל שָׁאוּל? אִלְמָלֵי אַתָּה שָׁאוּל וְהוּא דָּוִד — אִיבַּדְתִּי כַּמָּה דָּוִד מִפָּנָיו.

1 והנה אופן אחד באר"ש במאי דחזיתיה לרבינו מנחם לבית מאיר זלה"ה בפסקיו להוריות כ"י פ"ג בנותן טעם למשז"ל יומא דף כ"ב: שאול באחת ועלתה לו דוד בשתים ולא עלתה לו וניחא ליה דהמלכות עיקרו היה לדוד ולזרעו עד עולם שהם מזרע יהודה ויהודה גבר באחיו כי מזרעו נתן למול"ך מלכי ישראל אך בו בפרק אשר ישראל שאלו מלך אכתי לא מטא זמן מלכות לשבט יאודה דלא מטא זימניה דדוד הע"ה אשר לו נאה ולא יאה ונמשח שאול והיה כמו פקיד עד הגיע זמן מלכות דוד הע"ה ולכן בדבר קל הורם המלכות ממנו שלא היה אלא כפקיד על המלכות עד כי יבא הראוי לו. אבל דוד הע"ה הראוי למלכות דאתי מיהודה אף אם למראה עינים שתים זו אירעו בו לא היו בעוברי מלכותו. ובזה פירש מאמרם ז"ל מו"ק דף ט"ז: אלמלא אתה שאול והוא דוד וכו' והאריך הרב בזה. ועל פי זה אני מפרש מאמר הכתוב יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וכו'. ואנקלוס תרגם יזכה מלכא דיתרבה מבנוהי וישלוט בעממין סגיאין. עין רואה תרגם מים מים דכתיבי מים ראשונים רשו"ת ומים אחרונים חובה דקמא תרגמו על המלכות ובתרא על האומות. והנה שאול המלך איש ימיני מקטנן של שבטים ובתחילת מלכותו לא הוה עתיר דכתיב ויפקדם בבזק כמ"ש פ"ב דיומא דף כ"ב:, וז"ש יזל מים כלומר תחילת מלכות ישראל יזל מים המלכות מדליו מדלים שבהם כלומר מקטנן של שבטים על דרך שפירש רש"י פ' ויקהל ולא נכר שוע לפני דל על בצלאל ואהליא"ב. שימלוך שאול משבט בנימין צעיר וגם שהוא עני. וזרעו של מלך זה הוא יהונתן במים רבים ישלוט בעממין סגיאין כי יונתן לבדו יצא לקראת נשק לקראת פלשתים ובאת תשועה על ידו. ומסיבת היותו מדליו קטנן של שבטים ולא מיהודה לכן בדבר קל שהניח אגג חי נסתלק מהמלכות כמ"ש לו שמואל קרע ה' וכו' ש"א ט"ו כ"ח, וז"ש וירום מאגג מלכו הכונה וירום ויסתלק מסיבת אגג מלכו שהוא שאול שהוא לא היה ראוי למלכות והיה כמו פקיד ובעילה כל דהו יסתלק ואז ותנשא מלכותו של ישראל שימלוך דוד הע"ה הראוי למלכות משבט יאודה כי לו יאתה, וז"ש וירום מאגג מלכו שיסתלק מלכו מסיבת אגג והטעם ותנשא מלכותו כי עת הזמיר הגיע ומלך מלך מיאודה ולכן בדבר קל יסתלק כמ"ש הרב המאירי ז"ל. ובזה נבא אל הביאור ונקדים מ"ש הרמב"ם ה' מלכים פ"א ה"ז דמעת שנמשך דוד הע"ה זכה למלכות לו ולזרעו עד עולם. וידוע דדוד הע"ה רצה להרוג נבל שהיה מורד במלכות ואביגיל בחכמתה אמרה לו עדיין לא יצא טבעך בעולם והודה לדבריה ויברך דוד אשר כילתו מבא בדמים מגילה דף י"ד:, וז"ש גור בהיות שאול מלך הן גו"ר הוא המוציא והמביא ובעת שהיה גור כבר היה אריה שנמשך למלך, וזהו גור ארי' בזמן אחד בלי הפסק כי בזמן שאול היה אריה שכבר נמשח ועם כל זה גו"ר בארץ שלא יצא טבעו בעולם כמ"ש לו אביגיל ועי"ז לא הרג נבל. וז"ש מטרף בני עלית כלומר מסיבת היותו גור אריה שלא יצא טבעו מטרף נבל בני עלית ואחר זה כרע רבץ כאריה במלכותו כי לא נאה ויאה וכלביא מי יקימנו דאף שחטא מי יקימנו נשאר במלכותו ואינו דומה לשאול כי היה כפקיד אך דוד הע"ה הוא המולך משבט יאודה שהמלכות שלו ומשום הכי לא יסתלק, וז"ש לא יסור שבט מיהודה וכו' דכך גזר ה' דהמלכות מיהודה ובהיותו מלך בעצם הולמה והולמתו מי יקימנו בשביל שחטא ונשאר במלכותו, משא"כ שאול כמ"ש הרב המאירי ז"ל.

31 מגילה פתח ↗

מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת הוּא, וְלָא צְרִיךְ לְמֵידַּיְינֵיהּ. אָמְרָה לוֹ: עֲדַיִין שָׁאוּל קַיָּים וְלֹא יָצָא טִבְעֲךָ בָּעוֹלָם. אָמַר לָהּ: ״בָּרוּךְ טַעְמֵךְ וּבְרוּכָה אָתְּ אֲשֶׁר כְּלִיתִנִי הַיּוֹם הַזֶּה מִבֹּא בְדָמִים״.

31 משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות פתח ↗

כְּשֶׁמַּעֲמִידִין הַמֶּלֶךְ מוֹשְׁחִין אוֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. שֶׁנֶּאֱמַר שמואל א י א "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ". וּמֵאַחַר שֶׁמּוֹשְׁחִין הַמֶּלֶךְ הֲרֵי זֶה זוֹכֶה לוֹ וּלְבָנָיו עַד עוֹלָם. שֶׁהַמַּלְכוּת יְרֻשָּׁה שֶׁנֶּאֱמַר דברים יז כ "לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל". הֵנִיחַ בֵּן קָטָן מְשַׁמְּרִין לוֹ הַמְּלוּכָה עַד שֶׁיַּגְדִּיל. כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה יְהוֹיָדָע לְיוֹאָשׁ. וְכָל הַקּוֹדֵם בְּנַחֲלָה קֹדֶם לִירֻשַּׁת הַמְּלוּכָה. וְהַבֵּן הַגָּדוֹל קוֹדֵם לְקָטָן מִמֶּנּוּ. וְלֹא הַמַּלְכוּת בִּלְבַד אֶלָּא כָּל הַשְּׂרָרוֹת וְכָל הַמִּנּוּיִין שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל יְרֻשָּׁה לִבְנוֹ וּלְבֶן בְּנוֹ עַד עוֹלָם. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַבֵּן מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו בְּחָכְמָה וּבְיִרְאָה. הָיָה מְמַלֵּא בְּיִרְאָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְמַלֵּא בְּחָכְמָה מַעֲמִידִין אוֹתוֹ בִּמְקוֹם אָבִיו וּמְלַמְּדִין אוֹתוֹ. וְכָל מִי שֶׁאֵין בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם אַף עַל פִּי שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה אֵין מְמַנִּין אוֹתוֹ לְמִנּוּי מִן הַמִּנּוּיִין שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן שֶׁנִּמְשַׁח דָּוִד זָכָה בְּכֶתֶר מַלְכוּת. וַהֲרֵי הַמַּלְכוּת לוֹ וּלְבָנָיו הַזְּכָרִים עַד עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר שמואל ב ז טז "כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם". וְלֹא זָכָה אֶלָּא לִכְשֵׁרִים שֶׁנֶּאֱמַר תהילים קלב יב "אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי". אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זָכָה אֶלָּא לִכְשֵׁרִים לֹא תִכָּרֵת הַמְּלוּכָה מִזֶּרַע דָּוִד לְעוֹלָם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבְטִיחוֹ בְּכָךְ שֶׁנֶּאֱמַר תהילים פט לא "אִם יַעַזְבוּ בָנָיו תּוֹרָתִי וּבְמִשְׁפָּטַי לֹא יֵלֵכוּן" תהילים פט לג "וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם" תהילים פט לד "וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ":

« ראש דוד Vayigash ראש דוד Shemot »