1ואם נפשך לומר דעבירה אחרת אם הוא בשוגג שפיר איכא למילף מהכא דלא מסלקינן והא מילתא דפשיטא דעבירה אחרת בשוגג אי עביד לא מהני להורידו מגדלתו אבל במזיד אימא דמלקינן ליה ומסלקינן ליה. בא ואראך מ"ש בירושלמי ריש פ"ג דהוריות א"ר אלעזר כ"ג שחטא מלקין אותו ואין מעבירין אותו מגדולתו א"ר מנא כתיב כי נזר שמן משחת אלהיו עליו וכו' רשב"ל אמר נשיא שחטא מלקין אותו בב"ד של ג' מה מחזרין ליה א"ר חגי משה אין מחזירין ליה דיקטול לון וכן הוא בירושלמי בפ' כ"ג דסנהדרין ה"א. הרי בהדיא דכ"ג שעבר עבירה מלקין אותו ואין מעבירין אותו וגם נשיא דינא הוא דמחזירין אלא דחייש דקטיל לון וכן פסק הרמב"ם סוף פי"ז דסנהדרין דכ"ג מלקין וחוזר לגדולתו אבל ראש ישיבה מלקין ואינו חוזר לשררותו והיינו טעמא כמ"ש בירושלמי דאין מחזירין דו קטיל לון. ומרן שם בכסף משנה היה לו גירסא אחרת בירושלמי ונדחק לפרשה וכתב דגבי כ"ג אצטריך קרא דאין מעבירין אותו וממילא משמע דנשיא כיון דלית ביה קראי אין מחזירין אותו ע"ש, וכל זה כתב מרן לפי גירסתו אבל לגירסא הנז' הדברים פשוטים והרי ר' אלעזר קפסיק ותני דכ"ג אין מעבירין אותו בלי שום לימוד אלא דבתר הכי אמוראי אסמכוה אקראי ומר' אלעזר מריה דהאי שמעתא ילפינן דמסברא קאמר ולא בעי קרא וטעמא דנשיא שאני כדאמרן. ואף לגירסת מרן בירושלמי אצטריכו לטעמא גבי נשיא ומשמע דאי לאו טעמא הוה מהדרינן ליה הגם דלית לן קרא. וגם לדברי מרן אפשר דהיינו דוקא אם בא למדה זו דהלקו אותו אבל אם עבר עבירה ולא הלקוהו אפשר דאין מסלקין אותו. ומ"מ לא קשיא קושית הרב מהר"ש אלגאזי הנז' דאמאי סלקיה לראובן יעקב אע"ה מכהונה ומלכות בחטאו דהא דאין מסלקין אותו אם עבר עבירה היינו בשררה שכבר זכה ומוחזק בה אבל ראובן ראוי היה לכהונה ומלכות אבל לא זכה עדיין בהם וכיון שלא זכה בהם וחטא נתנו לאחר ודמי למה ששנינו בת"כ פ' אחרי לכהן תחת אביו מלמד שהבן קודם לכל אדם יכול אע"ף שאין ממלא מקום אביו ת"ל ואשר ימלא את ידו אם אינו ממלא מקום אביו יבא אחר וישמש תחתיו עכ"ל. והביאוהו הגהות מיימוניות פ"א דמלכים. וכיוצא בזה ענין ראובן שאם לא היה חוטא הוא היה קודם לאחיו לכהונה ומלכות ועכשיו שחטא נתנו לאחיו.