ראש דוד, ויחי כ״ה

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

25 תלמוד ירושלמי הוריות פתח ↗

הלכה: כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא כול׳. כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ כול׳. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ וְאֵין מַעֲבִירִין אוֹתוֹ מִגְּדוּלָּתוֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא. כְּתִיב כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו אֲנִי יי. כִּבְיָכוֹל מָה אֲנִי בִגְדוּלָּתִי אַף אַהֲרֹן בִּגְדוּלָּתוֹ. אָמר רִבִּי אָבוּן. קָדוֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ. כִּבְיָכוֹל אֲנִי בִקְדוּשָּׁתִי אַף אַהֲרֹן בִּקְדּוּשָּׁתוֹ. רִבִּי חֲנִינָה כְתוֹבָא רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁלִּשְּׁלֹשָׁה. אִין תֵּימַר בְּבֵית דִּין שֶׁלְכ״ג. נִמְצָא עֲלִיָיתוֹ יְרִידָה לוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. נָשִׂיא שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁלִּשְׁלֹשָׁה. מַה מַחֲזִרִין לֵיהּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. מוטָּב דִּינוֹן מַחֲזִרִין לֵיהּ דּוּ קְטַלּוֹן לֵיהּ. שָׁמַע רִבִּי יוּדָה נְשִׂיאָה וְכָעַס. שָׁלַח גּוֹתִּיִין לְמִיתְפַּשׂ יַת רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וַעֲרַק בְּדָא דְמוּגְדָּלָא. וְאִית דְּאָמְרִין בְּרָה דִכְפַר חִיטַּיָּא. סְלִיק רִבִּי יוֹחָנָן לְבֵית וַועֲדָא. סְלִיק רִבִּי יוּדָה נְסִיָיא לְבֵית וַועֲדָא. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה לֵית מָרִי אֲמַר לָן מִילָּה דְאוֹרַיָיא. שְׁרֵי טְפַח בְּחָדָא יָדֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. וּבְחָדָא יָדָא טַפְּחִין. אֲמַר לֵיהּ. לָאו. אִין לֹא בֶן לָקִישׁ לֹא. אֲמַר לֵיהּ. לֹא. אֲמַר לֵיהּ. וְאָנוּ מְפַתְּחָא. אֲמַר לֵיהּ. בְּרָא דְמוּגְדָּלָא. אֲמַר לֵיהּ. אֲנָא וְאַתְּ נְפִיק לְקַדְמֵיהּ. שָׁלַח רִבִּי יוֹחָנָן גַּבֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. עֲתֵיר לָךְ מִילָּה דְאוֹרַיָיא דִּנְשִׂיָיא נְפִיק לְקַדְמָךְ. נְפַק לְקַדְמוֹן. מַר. דֵּיגְמַא דִידְכוֹן דָּמֵי לְבָרְיֵיכוֹן. כַּד אֲתַא רַחֲמָנָא לְמִיפְרַק יַת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם לֹא שָׁלַח לֹא שָׁלִיחַ וְלֹא מַלְאָךְ. אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְעַצְמוֹ. דִּכְתִיב וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא הוּא וְכָל דּוֹרְגּוֹן דִּידֵיהּ. אֲשֶׁר הָלַךְ אֱלֹהִים אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים. אָמְרִין לֵיהּ. מַה חֲמִיתָהּ מֵימוֹר לָן הָדָא מִילְּתָא. אֲמַר לוֹן. מָה אַתּוֹן סָבְרִין. מִי דְחִיל מִינְּכוֹן הֲוִינָא מְנַע אוּלְפָּנֵיהּ דְּרַחֲמָנָא. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אַל בָּנָיי כִּי לֹא טוֹבָה הַשְּׁמוּעָה וגו׳. מַעֲבִרִים עַם יְי. מַעֲבִירִין אוֹתוֹ.

1 ואם נפשך לומר דעבירה אחרת אם הוא בשוגג שפיר איכא למילף מהכא דלא מסלקינן והא מילתא דפשיטא דעבירה אחרת בשוגג אי עביד לא מהני להורידו מגדלתו אבל במזיד אימא דמלקינן ליה ומסלקינן ליה. בא ואראך מ"ש בירושלמי ריש פ"ג דהוריות א"ר אלעזר כ"ג שחטא מלקין אותו ואין מעבירין אותו מגדולתו א"ר מנא כתיב כי נזר שמן משחת אלהיו עליו וכו' רשב"ל אמר נשיא שחטא מלקין אותו בב"ד של ג' מה מחזרין ליה א"ר חגי משה אין מחזירין ליה דיקטול לון וכן הוא בירושלמי בפ' כ"ג דסנהדרין ה"א. הרי בהדיא דכ"ג שעבר עבירה מלקין אותו ואין מעבירין אותו וגם נשיא דינא הוא דמחזירין אלא דחייש דקטיל לון וכן פסק הרמב"ם סוף פי"ז דסנהדרין דכ"ג מלקין וחוזר לגדולתו אבל ראש ישיבה מלקין ואינו חוזר לשררותו והיינו טעמא כמ"ש בירושלמי דאין מחזירין דו קטיל לון. ומרן שם בכסף משנה היה לו גירסא אחרת בירושלמי ונדחק לפרשה וכתב דגבי כ"ג אצטריך קרא דאין מעבירין אותו וממילא משמע דנשיא כיון דלית ביה קראי אין מחזירין אותו ע"ש, וכל זה כתב מרן לפי גירסתו אבל לגירסא הנז' הדברים פשוטים והרי ר' אלעזר קפסיק ותני דכ"ג אין מעבירין אותו בלי שום לימוד אלא דבתר הכי אמוראי אסמכוה אקראי ומר' אלעזר מריה דהאי שמעתא ילפינן דמסברא קאמר ולא בעי קרא וטעמא דנשיא שאני כדאמרן. ואף לגירסת מרן בירושלמי אצטריכו לטעמא גבי נשיא ומשמע דאי לאו טעמא הוה מהדרינן ליה הגם דלית לן קרא. וגם לדברי מרן אפשר דהיינו דוקא אם בא למדה זו דהלקו אותו אבל אם עבר עבירה ולא הלקוהו אפשר דאין מסלקין אותו. ומ"מ לא קשיא קושית הרב מהר"ש אלגאזי הנז' דאמאי סלקיה לראובן יעקב אע"ה מכהונה ומלכות בחטאו דהא דאין מסלקין אותו אם עבר עבירה היינו בשררה שכבר זכה ומוחזק בה אבל ראובן ראוי היה לכהונה ומלכות אבל לא זכה עדיין בהם וכיון שלא זכה בהם וחטא נתנו לאחר ודמי למה ששנינו בת"כ פ' אחרי לכהן תחת אביו מלמד שהבן קודם לכל אדם יכול אע"ף שאין ממלא מקום אביו ת"ל ואשר ימלא את ידו אם אינו ממלא מקום אביו יבא אחר וישמש תחתיו עכ"ל. והביאוהו הגהות מיימוניות פ"א דמלכים. וכיוצא בזה ענין ראובן שאם לא היה חוטא הוא היה קודם לאחיו לכהונה ומלכות ועכשיו שחטא נתנו לאחיו.

« ראש דוד Vayigash ראש דוד Shemot »