1ומעתה נבא לבאר הכתובים הנז"ל וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו וכו' ויש לדקדק דממרוצת הכתוב מוכח דאירע ליוסף על אשר שת ימינו על ראש אפרים והוה ליה למימר וירא יוסף כי ישית אביו יד שמאלו על ראש מנשה וירע בעיניו כי אלו יצוייר כי הן שתי ידים ימניות ודאי ניחא ליה ליוסף הצדיק ישית ימינו על ראש מנשה ושנו"ת ימין עליון על אפרים ונמצא כי אין לו להקפיד אלא על אשר שת שמאלו על מנשה ואמאי קאמר כי רע בעיניו על שימת ימין על אפרים. אך אפשר דיוסף סבר כי אשר שת שמאלו על מנשה הוא שעתידין רשעים לצאת ממנו והגם דמדתו ית' לדון באשר הוא שם וכבר נחה הרוח על יעקב לברכם סבר דאיזה שינוי מיהא עושה רושם מה שעתידין רשעים לצאת ממנו. וזה סבר וקביל אך רע בעיניו אשר שת ימינו על ראש אפרים דייקא כי גם מאפרים נפקי מיניה רשיעו ומאחר דשניהם שוים בזה חזר הדין להניח הימין על מנשה כי הוא הגדול וזהו בעצם וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו כי על שהניח השמאל על מנשה אין רע ואין לו פה להשיב. אך מצאה הקפידא על הנחת ימין על אפרים כיון דגם אפרים נלכד בזה דעתידין לצאת ממנו רשעים וכיון דשקולים הם בזה חזר הדין לשים הימין על מנשה וז"ש לא כן אבי כי זה הבכור שים ימינך אל ראשו. ויאמר אביו ידעתי בני סברתך מקדם לדון באשר הוא סוף כל האדם דמהאי טעמא נסתלקה שכינה לשלם לך על פי מדתך ידעתי שגם שחזרת בך נשאר רושם כל דהוא דזה גורם שינוי מיהא. אכן לא כן אנכי עמדי דלענין הרעה אין להשגיח כלל לעתיד לא מינה ולא מקצתה. אמנם לענין הטובה הן אל כביר לראות העתיד יכמ"ש שמות ג' י"ב בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה וכמו שהאריך בזה הרב פרשת דרכים, וז"ש דלענין הטובה אחיו הקטון יגדל ממנו וגם אני אבחר דרכו יתברך לראות לעתיד לענין הטובה ובו תמך ימיני. ואחר זה תפארת ישראל סבא פתח ברכות לשבטי ישורון איש אשר כברכתו ברך אותם ואף אותם שקנתרם כללם בברכה כמשז"ל בר"ר פ' צ"ט ואשימה עיני לחדש מעתה איזה פרפרת במקראי קדש ברכות בחשבון שבטי ישראל בס"ד.
