ראש דוד, ויקהל פקודי ז׳

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

מפרשים:
1 וזה יאמר מקרא קדש ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל. וידוע משז"ל בר"ר פ' נ"א דכל היכא דכתיב וה' היינו הוא ובית דינו, גם אז"ל על פסוק זה וה' בירך את אברהם בכל בזכות המעשרות שנאמר ויתן לו מעשר מכל. וע"פ דרכנו יבא על נכון דרודף צדקה וחסד ימצא חיים, גם מהפך מדת הדין למדת רחמים כאמור, וגם אז"ל תענית ט'. עשר בשביל שתתעשר, וז"ש ואברהם זקן שזכה לזקנה. ועוד יתירה לא מיבעיא מדת רחמים שהטיבה לו אלא וה' שפירושו הוא ובית דינו ברך את אברהם כי גם מדת הדין רח"ם רחמתי"ם לראש גבר, וכל זה זכה בכל שהוא המעשר כי מתנות עניים מהפך מדה"ד לרחמים ומעשרות את בעליהן וגם עד זקנה ושיבה.