ראש דוד, ויקהל פקודי י״ז

1 ואחשבה לדעת לרמוז דרך רמז בהני תליסר מילי דמשכן, ונקדים מ"ש בסנהדרין דף ס"ג אלמלא וי"ו שבהעלוך נתחייבו ישראל כליה אמר ר"ש בן יוחאי והלא כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם אלא מה תלמוד לומר העלוך שאיוו לאלוהות הרבה. ובזה נבא להבין מאמרם ז"ל במדרש השמטה: אחר הדפוס ראיתי קרוב למדרש זה בשינוי בתנחומא פ' אחרי. הובא בפירוש החומש כ"י מרבותינו בעלי התוס' ז"ל פרשת משפטים וז"ל, על כל דבר פשע כל דבר גימטריא אהרן פשע שפשע על שור על אותו מעשה, על חמור שעשו ערב רב במצרים שנקראו חמור כדכתיב בשר חמורים בשרם, על שה על שהחטיאו ישראל שנקראו שה פזורה ישראל, על שלמה על צלם ע"ז ושי"ן וצד"י מתחלפות, על כל אבדה נמי ע"ז שנאמר אבד תאבדון, אשר יאמר כי הוא זה שאמרו אלה אלהיך ישראל, עד האלהים זה משה דכתיב ראה נתתיך אלהים לפרעה, יבא דבר שניהם של הקב"ה ושל אהרן, אשר ירשיעון זה משה, ישלם שנים שני בני אהרן שמתו, עכ"ל המדרש שראיתי בפירוש כ"י. וצריך להבין אמאי רמוז שם אהרן בתיבות כל דבר וגם להבין קצת אלו החלוקות, ועוד נבין אומרם על כל אבידה נמי ע"ז מאי שיאטיה דכל ע"ז הכא.