1ובאופן אחר אפשר לפרש בהקדמתנו פ' ויאמר ה' אלי רב לך, גם נבין מאמר רז"ל אתה החלות להראות את עבדך את גודלך זו יציאת מצרים והביאוהו המפרשים, ויש להרגיש דמה ענין יציאת מצרים בזה, ואפשר במ"ש בקדושין דף כ"ב דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים בשעה שפסחתי על המשקוף ואמרתי כי לי בני ישראל עבדים וכו', וכתבו תוס' דמרצ"ע גימטריא ת' משום שהיו במצרים ת' שנה, והרמב"ם שם פ"ג דעבדים פסק דבעינן שיהיו לו אשה ובנים וכן לרבו ושיאהבו זה את זה ואז הוא דין נרצע ואי לאו אינו נרצע, וז"ש משה רבינו ע"ה אתה החלות להראות את עבדך את גודלך זו יציאת מצרים, כלומר זכור אזכור זכר ליציאת מצרים ועם כל זה אני שואל אעברה נא ואראה, והיינו דשאל אהבתי את אשתי התורה ובני ישראל, דדין נרצע הוא ששמע כי לי בני ישראל עבדים והוא קנה אדון לעצמו לכן ירצע במרצ"ע גימט' ת' זכר לת' שנה של גלות מצרים, אבל אני אליך ה' אני רוצה להשתעבד ולא גרעתי מעבד נרצע, ויאמר ה' אלי רב לך, כלומר אין תלוי בך לבד דבר זה כי יש לך רב וצריך שיהיה לכל א' בין לעבד בין לרב אשה ובנים ואתה חושב תורתי לך לאשה והבנים בני בניך הם וא"כ אין כאן אשה ובנים לרב, וגם צריך שאני אהוב אותך וז"ש רב לך כלומר ענין זה תלוי ברב וכיון שבי הדבר תלוי לא הרוחת כלום, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה.
