ראש דוד, ואתחנן נ״ט

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

59 ילקוט שמעוני על התורה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר "אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ". שֶׁמָּא תֹּאמַר חוּץ מִכָּאן יֵשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר דברים ד, לט "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְגוֹ' אֵין עוֹד", אֶלָּא אַף בַּאֲוִיר הָעוֹלָם. ה' אֱלֹהִים אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה קְרָאתָנִי עֶבֶד, "מֹשֶׁה עַבְדִּי", במדבר יב, ז "לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה", וְלִוְיָתָן קְרָאתוֹ עֶבֶד, אֲנִי מִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ וְהוּא מִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר איוב מ, כז "הֲיַרְבֶּה אֵלֶיךָ תַּחֲנוּנִים", תְּחִנַּת לִוְיָתָן שָׁמַעְתָּ וְכָרַתָּ עִמּוֹ בְּרִית וְקִיַּמְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר שם, כח "הֲיִכְרֹת בְּרִית עִמָּךְ תִּקָּחֶנּוּ לְעֶבֶד עוֹלָם", אֲנִי עַבְדְּךָ וְאָמַרְתָּ לִי "הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית" וְלֹא קִיַּמְתָּ אֶלָּא אָמַרְתָּ דברים לב, מט-נ "עֲלֵה... וּמוּת בָּהָר", וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּתַבְתָּ בַּתּוֹרָה "וְאִם אָמוֹר יֹאמַר הָעֶבֶד" וְגוֹ', וַאֲנִי אָהַבְתִּי אוֹתְךָ וְתוֹרָתְךָ וּבָנֶיךָ, שם "לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי", אֵינִי מְבַקֵּשׁ לָמוּת, שם, ו "וְהִגִּישׁוֹ אֲדוֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים... וַעֲבָדוֹ לְעוֹלָם", לֹא קִיַּמְתָּ עִמִּי, "שִׁמְעָה אֱלֹהִים רִנָּתִי", שם נה, ב "וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְחִנָּתִי". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, להלן פסוק כו רַב לָךְ. ה' אֱלֹהִים אַתָּה הַחִלּוֹתָ, בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת דִּמָּה מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹ לְאַבְרָהָם כָּתוּב בְּרֶמֶז צ"ו. אַבְרָהָם אָמַר בראשית טו, ב "ה' אֱלֹהִים מַה תִּתֵּן לִי", אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם מִתְבַּקֵּשׁ לִי בְּדִין שֶׁיְּהֵא לִי בָּנִים תֵּן לִי בְּדִין, וְאִם לָאו תֵּן לִי בְּרַחֲמִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּדִין מִתְבַּקֵּשׁ לְךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהִנֵּה דְּבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר" וְגוֹ'. וְאַף מֹשֶׁה כָּךְ אָמַר אִם מִתְבַּקֵּשׁ לִי בְּדִין לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶכָּנֵס, וְאִם לָאו בְּרַחֲמִים אֶכָּנֵס, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּתְכַּבֵּד לִפְנֵי מֶלֶךְ, להלן פסוק כז כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁה הֵיאַךְ הַדְּבָרִים חֲזָקִים הִתְחִיל מְדַבֵּר דְּבָרִים קָשִׁים. ה' אֱלֹהִים אַתָּה הַחִלּוֹתָ, מַהוּ אַתָּה. אָמַר לוֹ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָמָּה אֵינִי נִכְנָס לָאָרֶץ, מִפְּנֵי שֶׁאָמַרְתִּי "שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים". אַתָּה הַחִלּוֹתָ. תְּחִלָּה אָמַרְתָּ שם יז, כה "לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לִבְנֵי מֶרִי".

59 דברים רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, אֵלֶּה הַדְּבָרִים, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב משלי כח, כג: מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן, רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר: מוֹכִיחַ זֶה משֶׁה, אָדָם אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל לד, לא: וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם, מַהוּ אַחֲרַי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁבִיל לַהֲבִיאָן אַחֲרַי. חֵן יִמְצָא זֶה משֶׁה, דִּכְתִיב שמות לג, יב: וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי. מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן, זֶה בִּלְעָם, שֶׁהֶחֱלִיק בִּנְבוּאוֹתָיו וְגָבַהּ לִבָּם וְנָפְלוּ בַּשִּׁטִּים. דָּבָר אַחֵר, מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן, מַהוּ אַחֲרַי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל משֶׁה הוֹכִיחַנִי אַחַר יִשְׂרָאֵל וְהוֹכִיחַ לְיִשְׂרָאֵל אַחֲרַי, לְיִשְׂרָאֵל אָמַר שמות לב, ל: אַתֶּם חֲטָאתֶם, לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר שמות לב, יא: לָמָּה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ. מַהוּ לָמָּה, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַלּוֹת שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הָעֵגֶל הַזֶּה טוֹב הוּא לְסַיֵּיעַ לְךָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה מְּסַיֵּיעַ לִי, אָמַר לוֹ משֶׁה אִם אַתָּה מוֹרִיד גְּשָׁמִים הוּא מַפְרִיחַ טְלָלִים, אַתָּה מוֹצִיא אֶת הָרוּחוֹת וְהוּא אֶת הַבְּרָקִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף אַתָּה טוֹעֶה בָּעֵגֶל, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֶלָּא לָמָּה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ. וּלְיִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר: אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדֹלָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל אִשְׁתּוֹ טְרָפָהּ וְהוֹצִיאָהּ מִבֵּיתוֹ, שָׁמְעוּ בּוֹ הַשּׁוֹשְׁבִינִין הָלְכוּ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמְרוּ לוֹ הָא מָרִי כָּךְ אָדָם עוֹשֶׂה לְאִשְׁתּוֹ, מֶה עָשְׂתָה לְךָ. וְהָלְכוּ אֶצְלָהּ וְאָמְרוּ לָהּ עַד אֵימַת אַתְּ מַכְעֶסֶת אוֹתוֹ, קַדְמוּתֵךָ הוּא תִּנְיָנוּתֵךְ הוּא. אַף משֶׁה כְּשֶׁהָלַךְ אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ: לָמָּה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, לֹא בָנֶיךָ הֵם. וּכְשֶׁהָלַךְ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל אָמַר לָהֶן עַד אֵימַת אַתֶּם מַכְעִיסִים אוֹתוֹ, קַדְמוּתְכוֹן הוּא תִּנְיָנוּתְכוֹן הוּא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר דברים א, א: בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף.

1 ובילקוט אמרו ז"ל כתבת בתורה ואם אמר יאמר העבד, ואני אהבתי אותך ותורתך ובניך לא אצא חפשי איני מבקש למות, והגישו אדניו אל האלהים ועבדו לעולם לא קיימת עמי, שמעה אלהים רנתי ואל תתעלם מתחינתי, א"ל הקב"ה רב לך עכ"ל. ורבני אשכנז פירשו במאי דאמרו ז"ל ואם אמר יאמר העבד עד שיאמר וישנה וכן פסק הרמב"ם פ"ג דעבדים, ומאחר דצריך שישנה להכי אמר לו הקב"ה רב לך אל תוסף וכו' שלא ישנה ובפעם אחת לא עשה כלום עד כאן דבריהם ז"ל. ואנא בריה קלה יראה לי ההדיוט לפרש דרך דרש בסגנון זה, כי הנה כתב הרב משנה למלך שם פ"ג מה' עבדים דמהרימ"ט כתב דהך תנא דבעי בנרצע שיאמר וישנה לא ס"ל דברה תורה כלשון בני אדם, והרב ז"ל נחלק עליו דראב"ע גבי הענקה לא פליג אלא משום דמוכחי קראי דכתיב אשר ברכך, וכ"כ התוס' במציעא דף ל"א ושם אמרו הוכח אפילו מאה פעמים אין לי אלא רב לתלמיד תלמיד לרב מנין ת"ל תוכיח, ומצינו דמשה רבינו הוכיח להשי"ת כביכול כמו שאמרו רז"ל בריש דברים רבה ע"ש, והנה הכא משה רבינו ע"ה נתחנן שיעשה בו דין העבד שאמר אהבתי את אדוני ולא אמר אלא פעם אחת ומשמע דסבר דהעבד אין צריך שיאמר אלא פעם אחת, ומאי דכתיב אמר יאמר העבד דברה תורה כלשון בני אדם, וכמ"ש הרב מהר"י מטראני ז"ל דהך תנא דבעי שיאמר וישנה היינו משום דלא סבר דברה תורה כלשון בני אדם דאי אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם בחד זימנא סגי, ויאמר ה' אלי רב לך, כלומר זכור שהוכחת לרבך כביכול ומוכרח שאי אתה סובר דברה תורה כלשון בני אדם ונפקא לך מדכתיב הוכח תוכיח והענקה שאני דמוכחי קראי, וא"כ מוכרח דדרשינן ואם אמר יאמר העבד דיאמר וישנה, וא"כ אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה דיקא, דבדבר הזה דלא מוכחי קראי יש לדרוש הכפל, ואתה שלא אמרת אלא חד זימנא השמר לך דלא להשנאה ואין כאן דין נרצע, והיינו דוקא בדבר הזה אבל בהענקה וכיוצא דמוכחי קראי אמרי' דברה תורה כלשון בני אדם.

59 משנה תורה, הלכות עבדים פתח ↗

שמות כא ה "וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד" עַד שֶׁיֹּאמַר וְיִשְׁנֶה. הָעֶבֶד עַד שֶׁיֹּאמַר כְּשֶׁהוּא עֶבֶד אֲבָל אִם אָמַר אַחַר שֵׁשׁ אֵינוֹ נִרְצָע עַד שֶׁיֹּאמַר וְיִשְׁנֶה בְּסוֹף שֵׁשׁ בִּתְחִלַּת פְּרוּטָה אַחֲרוֹנָה. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁאַר מִן הַיּוֹם שְׁוֵה פְּרוּטָה מִדְּמֵי מְכִירָתוֹ אוֹ יֶתֶר מְעַט. אֲבָל אִם נִשְׁאַר פָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה הֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר אַחַר שֵׁשׁ:

« ראש דוד Devarim ראש דוד Eikev »