ראש דוד, ואתחנן ה׳

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

מפרשים:
1 ומהר"י פינטו דקדק דהו"ל להעיד למיכה שנבואתו מפורשת. וע"ק לתוס' דמנ"ל דאוריה נתנבא כמיכה והרי ככל דברי ירמיהו כתיב. ותו ר' עקיבא דאמר הייתי מתירא שמא לא תתקיים נבואת זכריה למה נסתפק בזה. ועוד למה הוצרכו עדים והרי מיכה שאמר ציון שדה וכו' ניבא לטובה נכון יהיה הר בית ה' וכו', וירמיה עצמו שאמר על הר ציון ששמם סיים אתה ה' לעולם תשב. ופירש הרב ז"ל שר' עקיבא נסתפק שמא נבואת זכריה היה בחרבן בית ראשון ומתנבא על בנין בית שני ולכן לא נקט מה שנתנבא מיכה לפי שנתקיימה בחרבן בית ראשון, אף נבואת אוריה לא נצרכא אלא לבית שני שלחרבן בית ראשון כבר נתנבא מיכה נבואה זו, וז"ש ר"ע עד שלא נתקיימה נבואת אוריה בחרבן שני הייתי אומר שלא תתקיים נבואת זכריה בבית שלישי כי נבואת זכריה היתה מתקיימת בבית שני כמו שנבואת אוריה היתה בחרבן הראשון, ועתה שראיתי נבואת אוריה בבית שני לאחר החרבן יש תקוה בנבואת זכריה שתתקיים בזה החרבן כי שני עדים תלויים זה בזה, ומה שלא נסתפק בנבואת מיכה שתהי' בחרבן שני כי אם בנבואת אוריהו, היינו דאמרו פ' הנחנקין דף פ"ט ע"א סגנון א' עולה לכמה נביאים ואין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד, והוא כונת הכתוב וגם איש היה מתנבא בשם ה' אוריהו שהם דברי הרשעים, והכונה היה מתנבא במיכה גם התנבא בירמיהו והרגו לאוריהו שחשדוהו לנביא השקר שאמר בסגנון אחד כמיכה, וכן בקשו להרוג ירמיהו שאמר בסגנון אחד כאוריה ושקר הוא, ור"ע היה מפקפק שלא נתקיימה נבואת אוריה לחרבן ראשון דכבר ניבא מיכה ולמה נתנבאו בסגנון אחד, והשתא שנתקיימה נבואת אוריה בזה החרבן ניחא דאף שנתנבאו שניהם בסגנון א' כל א' נתנבא על זמן אחד, זה על חרבן ראשון וזה על חרבן שני ואין כאן ב' נביאים בסגנון א', וכשראה ר' עקיבא שנתקיימה נבואת אוריה בבית שני בודאי שגם נבואת זכריה תתקיים, זהו תורף דברי הרב ז"ל ונאים הדברים למי שאמרן, ועוד האריך הלא בספרתו יעויין שם באורך.