1צפרדע אמרתי אעלה על אר"ש פסוקי המילדות שמות א׳:ט״ו, ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות וכו' ותיראן המילדות את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים ויקרא מלך מצרים למילדות ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים ותאמרן המילדות אל פרעה כי לא כנשים המצריות וכו' וייטב אלהים למילדות וירב העם ויעצמו מאד ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים. ועל הרוב אין דרכנו להעלות ארוכה בהערות והרגשות שיש בכתובים, רק ארדוף אצי"ג מאי דאתחזי לן בעניותין, ודר"ך זו אלך ביטל את המעוררי"ן ואת הנוקפין וכה אעשה גם עתה. הנה רז"ל אמרו כאשר דיבר אליהן שתבען לתשמיש, ודרשו שם ויעש להם בתים בתי כהונה ומלכות. ואפשר בהקדים מ"ש הרב בית יעקב בתשובה סי' ל"ט דאשת איש שנתרצית להבעל משום הצלת נפשות כאסתר מותרת לבעלה, ולדעת ריב"ם שכתבו התוס' פ"ק דכתובות ג': דביאת עכו"ם אוסרת הא דלא פריך בש"ס והא אסתר ג"ע הואי, היינו דכיון דהיה להצלת נפשות ליכא ג"ע ומותרת לבעלה, והאריך בזה ע"ש. וכפי סברא זו אפשר לומר שזה כונת הכתוב שופטים ה׳:כ״ד תבורך מנשים יעל אשת חבר הקני מנשים באהל תבורך דכבר נודע הוריות י': דיעל עשתה עבירה לשמה עם סיסרא להציל ישראל, וז"ש תבורך מנשים יעל שהצילה ישראל ולא תימא שנאסרה לבעלה ושוב אין לו בה אישות דלא היתה אנוסה בביאה וברצן עשתה, לז"א אשת חבר אכתי אגידה ביה ומותרת לבעלה דמצוה עשתה ולא גרעה משוגגת, וז"ש מנשים באהל מעון נשים האמהות דהיו בהתרן תדיר.