ראש דוד, תולדות ח׳

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

מפרשים:
1 ויתכן ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו ירמוז למשז"ל מו"ק דף כ"ח. בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא מזל עליון. וזה אפשר שרמזו רז"ל באומרם פסחים דף קי"ח. קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף ואמרו סוטה דף ב'. וקשה לזווגן כקריעת ים סוף כוונתם לרמוז דהזיווג שעיקרו לבנים וגם המזונות קשים לפי שהם למעלה בבחינת מזל עליון וזהו כקריעת ים סוף דאתגלי עתיקא. ואני שמעתי שפירשו חכמי המדע שכל תפלתנו היא לשמי"ם וכשאנו שואלים בני חיי ומזוני דבמזלא תליין כביכול מתפלל למזל ונענה המתפלל, וז"ש תהלים ע"ב ט"ו ויחי ויתן לו מזהב שבא שהם חיי ומזוני וכי תימא שבחינתם למעלה לז"א ויתפלל כביכול בעדו. וז"ש ויעתר יצחק לה' ככל התפלות שאנו מתפללין לשמים ויען הוא משום בני ויעתר לו ה' כביכול שהוא התפלל למעלה ועי"ז ותהר רבקה אשתו. עד כאן שמעתי. ויראה שז"ש חנה שמואל א' א' כ"ז ויתן לי ה' את שאלתי אשר שאלתי מעמו וגם אנכי השאלתיהו לה' וכו' הכונה אשר שאלתי מעמו מן השמים וכי תימא בני במזלא תליין לזה אמרה וגם אנכי השאלתיהו לה' דהוא כביכול ישאל. ואפשר שז"ש שרה אחרי בלותי היתה לי עדנה הא תינח אבל לבן צריך ואדוני זקן על דרך שאמרו ז"ל מכילתא פ' יתרו דבהר סיני נראה כזקן מוכת"ר בנימוסו. ויאמר ה' למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי שיהיה לי בחינת זקן כביכול. היפל"א מה' דבר בסוד פלא שואל ומשיב ואפשר שזהו הרמז ויעתר יצחק לה' שהתפלל לשמים לנכח בגימטריא למזלא דבני במזלא תליין והמשכיל יבין כל אשר דברנו רמז הרומז על האר"ש בס"ד.