ראש דוד, תולדות ל׳

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

מפרשים:
1 וחשבתי למשפט דבהך פלוגתא דהתוס' וראב"ן והרשב"א וסיעתם יתבאר מאמרם ז"ל בב"ר פ' ך' סי' כ"ו עד שובך אל האדמה כי ממנה לוקחת א"ל קומץ עפר של אדמה שנבראת ממנו לא גזולה היא בידך כי עפר אתה ואל עפר תשוב. א"ר שמעון בן יוחי מכאן לתחיית המתים מן התורה ואל עפר תלך לא נאמר אלא תשוב. והקשה הרב יפה תואר א"כ אמאי תלי המיתה בחטא אף קודם החטא ראוי למות. ועוד הקשה בס' עיר בנימין ח"א סי' קנ"ה דאף בתחיית המתים שייך זה. ונקדים מ"ש הרשב"א והובא בית יוסף סי' ש"ס מסתברא דלבנים לא צרפן בכבשן דאי צרפן תו לא משוי עפרא וכתב הרב פרישה שם דהטור חולק על זה דאף אם אינה חוזרת ממש לכמות דהיתה עפר מיקרי ע"ש באורך. ובזה נבא אל הביאור דת"ק סבר כסברת התוס' דדוקא לבנתא וזוזי דלא חשיבי לא קני כיון דחוזרים לכמות שהיו אבל כלי כסף אף דהדר והוי נסכא מתוך חשיבותו קנה, ולכן הן האדם קודם החטא חשיב טובא טפי ממלאכי השרת ואין בעה"ז מילתא דחשיב כוותיה ואגב חשיבותיה אף דהדר והוי עפרא קני כדין כלי כסף דקנה אף דהדר והוי נסכא. אבל כאשר חטא הן בעון ניטל תפארתו ולא חשיב כלל וז"ש כי עפר אתה כשחטאת ואין אתה חשוב כלל, איכו השתא תוב לעפרך וקומץ עפר גזול הוא ולא קנית בתבנית איש מידי דהוה אנסכא ועביד זוזי דלא קני דהדר הוי נסכא דזוזי לא חשיבי כי כמוך כי עפר אתה ואל עפר תשוב מפני החטא ומינה דבתחיית המתים דאין כאן חטא וחשיב טובא הו"ל ככלי יקר וקני. ורשב"י חולק על זה ואף דלשון אמר ר' שמעון פשטו דאינו חולק כבר הרב תוספת יום טוב בכמה דוכתי כתב דגם בלשון המשנה אין כלל זה לגמרי דאשכחן אמר פליג והכא נמי אף דקאמר אמר רשב"י מצינן למימר דפליג, וסבר רשב"י כסברת הרשב"א ז"ל דלא שנא כלי לא שנא זוזי לא קני דאף דחשיב כל דמצי אהדורי ליה לכמות שהיה לא קני. אך אכתי לפי מ"ש הרשב"א דאי הלבנים צרפן בכבשן דלא משוו עפרא קני. א"כ צדיקים גמורים דלא הדרי לעפרייהו כרב אחאי בר יאשיה סוף פ' שואל שבת דף קנ"ב: דהם מצטמקים ויש בהם ממש כרב אחאי דגששיה רב נחמן והוי מששא א"כ הו"ל כלבנים שצרפן דלא משוו עפרא דקני וה"נ הצדיקים על ידי מעשיהם הטובים ומדות טובות לא הדרי ממש עפר ודמי ללבנים שצרפן דקני. אך קודם תחיית המתים הוו עפר כמ"ש פ' שואל שם וא"כ הדרי לכמות שהיו מיקרי, וז"ש כי עפר אתה דיכול אתה להיות עפר ואף שאתה כלי חשוב לא קני ואזדא רשב"י לטעמיה כסברת הזהר חדש שהבאתי לעיל דגם כי לא חטא אדם המיתה מוכרחת כמש"ל והיינו לפי דסבר כסברת הרשב"א דאף אם עשאו כלי חשוב לא קני דהדר והוי נסכא וכי תימא הא צרפן בכבשן קנה דלא משוו עפרא וה"נ צדיקים גמורים כרב אחאי לא משוו עפרא, לז"א ואל עפר תלך לא נאמר דמשמע דבהליכתו לקבר נעשה עפר כשימות דודאי האיכא קדושי עליון כרב אחאי דגנו בבית אפל ולא הדור ממש לעפרייהו אלא נאמר אל עפר תשוב קודם תחיית המתים, וא"כ הדר לעפרא ובין חטא בין לא חטא לא קני וקומץ עפר ישוב אל הארץ כשהיה ומכאן לתחיית המתים דקודם הוו עפר ממש וכמ"ש שם פ' שואל.