1ומן האמור יתישב על נכון שלפי שרפו ידיהם מן התורה אתא גלל"א עמלק, כי ישראל טעונים כסף וזהב וכל טוב ארץ מצרים שהם טובות ותענוגי עוה"ז, וכל זמן שמחזיקים בתורה אין טענה לעשו דהעוה"ז שלו וגזל ביד ישראל כיון דעסוקים בתורה ומקיימים העולם וזכו בו כאמור, ולכן כשרפו ידיהם מן התורה נתפקפק טעם זה ויבא עמלק כי כל טוב העוה"ז לעשו הוא וגזל בידם. וזהו נבואת הושע סי' ח' אל חכך שופר כנשר על בית ה' יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל זנח ישראל טוב אויב ירדפו. ואז"ל בילקוט זנח ישראל טוב אין טוב אלא תורה, הכונה כשופר הרם קולך ידאו האויבים כנשר על בית ה' יען עברו בריתי שפגמו בברית קדש על תורתי פשעו דשתים זו הם טענות שיזכו בטוב העוה"ז ברית ותורה, ועתה כי רחקו מהם יבואו האויבים להלחם בם, לי יזעקו וכו' ובפיהם ירצו לאמר ידענוך אבל מעשיהם להפך, לכן זנח ישראל טוב שהיא התורה תכף אויב ירדפו כי כל טוב העוה"ז גזל בידם. ואפשר דהיינו טעמא דהדור קבלו התורה בימי אחשורוש, דכיון שראו דביאת עמלק תחילת ביאה על שרפו מן התורה ואסורים ליהנות מן העולם וגלו על עזבם התורה ועד אחרן המן בקש לעקור את הכל חשבו מחשבה על שהיו אומרים אנוסים היינו, ולכן הדור קבלוה דראו שהתורה מגן וצינה ליהנות מעוה"ז, ובלעדה עשו ועמלק יצאו נצבים להומם ולאבדם וקבלוה ברצון.
