1ויתכן כמשז"ל זבחים ק"ב. דעל אשר סירב משה ללכת בשליחות ה' בסנה חרה אף ה' ועשה רושם דכתיב הלא אהרן אחיך הלוי שהיה לוי עתה יהיה כהן, ומזה יש ס"ד כי לא בחר ה' בענוה דעין רואה שלפי דמשה היה עניו ולא רצה בגדולה להוציא ישראל ממצרים חרה אף בו וניטלה הכהונה ממנו, ומזה תקלה יוצאת דהלא כתיב נעשה אדם בצלמנו ללמד דעת את העם שהגדול ימלך בקטן כמשז"ל בר"ר פ' ח', וכי מטית לומר דח"ו הענוים ה' לא רצה ויחר בם א"כ הא דכתיב נעשה אדם לא אפשר לפרשו מתורת ענוה לימלך בקטן אלא ח"ו שתי רשויות יש. לכן בעת ההיא אשר אמר ה' למשה העניו מכל ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך הרע לו למשה לא מצד שנתקנא בו ולא מצד כי בוחר הוא להשתרר בכהונה, רק כי זה שנתכהן אהרן וניטלה ממנו הוא עונש על מה שעשה ענוה והרע לו דנפיק מינה חורבא, אז יאמרו דנעשה אדם הוא מורה ח"ו שתי רשויות כיון דהקב"ה אינו חפץ בענוה, והיינו דהרע לו לכבוד ה'. ויאמר אליו ה' תורה היתה שלי ונתתיה לך ומזה מופת חותך כי בוחר אני בענוה כמשז"ל פ' ר' עקיבא דף פ"ט א"ל הקב"ה למשה הואיל ומיעטת עצמך תקרא על שמך דכתיב זכרו תורת משה עבדי הוא הדבר אשר דיבר אליו ה', אל תחוש שיטעו דאיני בוחר הענוה שהרי תורה היתה שלי ונתתיה לך כלומר דנקראת על שמך, וזהו היתה שלי לשעבר ונתתיה לך וזכית לזה מטעם הענוה וזה אות כי חפצתי בענוה והיינו טעמא שאמרתי נעשה אדם, וז"ש בריש המאמר ואתה הקרב אליך הה"ד לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי, אז אבדתי בשביל הענוה וזהו בעניי, אז יאמרו שבעבור הענוה שעשיתי בסנה לקיתי ונפיק מינה חורבא אכן זאת התורה היא מעידה דמדת הענוה רצויה ומקובלת כנז', אכן על פי דרכנו הנה מה טוב הפ' שאלמלא התורה העוה"ז הי' כלו לעשו ויד עניי אנן, וז"ש לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי, כי אין לחם ואין מים ואף השמלה והיינו צריכים להתנהג בעניות ודלות מאד תדיר ומי יוכל לעמוד, ואחשבה שזה טעם שמירת שבת שהוא כנגד העוה"ב וישראל חלקם בחיים העוה"ב, נחלה לישראל מאבינו הזקן ישראל סבא שנטל לחלקו העוה"ב ונאה לנו מצות שבת הרומז לעוה"ב כי הוא חלקנו, לא עשה כן לכל גוי כי חלקם העוה"ז ואין להם חלק בעוה"ב כלל, ולזה לא יוכלו לשמור שבת כי השבת מעין העוה"ב והוא הטעם כי גוי ששבת חייב מיתה כי לו במותו הוא ידע כי אין לו בעוה"ב כלום. ונרחיב עוד מעט בזה כי להיות השבת מעין העוה"ב ונצטוינו בו כי הוא חלקנו כאמור, לכן נצטוינו לענג השבת אבשרא וכוורי ואוצר פירי והלבש מחלצות, וכל הנשים יתנו יקר ממשבצות וכן בכל מיני תענוג, וגם נצטוינו לקרות בתורה בשבת כמשז"ל ב"ק פ"ב. וכל זה להודיע כי גם דחלק ישראל בעוה"ב כמו השבת עכ"ז זכו גם בעוה"ז ויכולים להתענג, וזה על ידי התורה שקבלנו שזכינו גם בעוה"ז כדין המציל מזוטו של ים ושלוליתו של נהר דהרי אלו שלו, וכן ישראל בקבלת התורה הצילו העולם שלא חזר לתהו ובהו, ולזה נצטוינו בענג שבת ולקרות בתורה בשבת רמז הרומז דזכינו בשני עולמות על פי התורה. ולעיקר החקירה הנז"ל תירצנו בענייתנו עם מאמר ר' לוי המפורסם ברכות ל"ה. כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב והארץ נתן לבני אדם ל"ק כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה, וא"כ למדנו דקודם ברכה הכל שלו יתברך ולא זכה עשו בעוה"ז כי לא חפץ בברכה ותרחק ממנו, ואנן בדידן ברוכי מברכינן ובשכר ברכה נשבעין ונוטלין העוה"ז מאת ה' מן השמים, ולא מעשו כי הוא לא זכה בו.
