ראש דוד, תצוה כ״ג

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

מפרשים:
1 ולפי קוטב דרושנו יתישב מאמר פרקי ר"א דאתאן עליה דרך דרש בס"ד, ולפי דרכנו ט נבין חיוב דברי תורה על השלחן. ועוד זאת אדרש י במאמרם ז"ל פ' כל כתבי קי"ט. ר' חייא בר אבא נתארח אצל אדם אחד בלודקיא והביאו שלחן זהב וכו' והיו אומרים לה' הארץ ומלואה ובסילוקו והארץ נתן לבני אדם, וזכה לזה במה שהיה מענג השבת ע"ש באורך כל המאמר. ויש להבין מה טיבן של פסוקים אלו. יא ועוד מה שייכות לעושר זה בעבור עונג שבת, הן אמת דהרי אמרו שם קי"ח. כל המענג השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים דכתיב והאכלתיך נחלת יעקב אביך אבל היא גופה יב צריכין אנו למודע"י איך הוא מדה כנגד מדה לעונג שבת נחלה בלי מצרים. ועוד נדעה נרדפה יג מה טעם שיעקב אע"ה זכה לזה, ואגב דרך דרש נבין טעם יד משז"ל סנהדרין נ"ח: גוי ששבת חייב מיתה. ועוד טו נבין מאמרם ז"ל ויק"ר פי"ג על פסוק אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו ורז"ל דרשו חרובין תאכלו. ודבר שהיה בכלל טז מאז"ל פ"ג דתעניות כ"ד: בכל יום בת קול יוצאת ואומרת כל העולם כלו אינו נזון אלא בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין, טוב ויתישב מאז"ל פ' הנושא ק"ד. בשעת פטירתו של רבי זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה אמר רבש"ע גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותי בתורה ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה. חי גם נבין קצת טעם לחיוב אמירת ברית ותורה בברכת המזון בברכת הארץ. יט ועד אחרון קצת טעם למשז"ל פ' ר' עקיבא פ"ח. מכאן מודעא רבא לאוריתא והדור קבלוה בימי אחשורוש, מה טעם נתרצו לקבלה בימי אחשורוש. כ ועוד נבין פרשת זכור דיש בפסוקים כמה יתורים ודקדוקים ולפי דרכנו יתבררו ויתלבנו בס"ד.