1עוד מילתא בפומאי בנותן טעם א על זכירת עמלק, וגם נבין כמה חקירות, וגם שכל אחת לבדה טעמה ונימוקה עמה, וכמה פנים לפנים על פי דרכנו נישב הכל בס"ד. והנה רז"ל מכילתא סו"פ בשלח אמרו ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים על שרפו ידיהם מן התורה, ויש לחקור ב איך הוא מדה כנגד מדה שעל כי נרפים הם בתורה בא זדון ויבא עמלק. והפשוט בזה דידוע משז"ל בר"ר פ' ס"ה בזמן שהקול קול יעקב אין הידים ידי עשו, הרי דבביטול תורה שאין קול יעקב לפורענות מוכן עשו, אבל ממה שתרגם אנקלוס בראשית כ״ז:מ׳ והיה כאשר תריד וכו' ויהא כד יעברון בנוהי על פתגמי אוריתא וכו' מורה דכאשר יעברו על לאוין, אבל כאן שרפו ידיהם מן התורה לא עברו עליה, אלא די"ל דביטול תורה חמור מע"ז וג"ע וש"ד כמשז"ל פתיחתא דאיכ"ר ונמצא דגם בביטול תורה עברייני מיקרו, והוא אומרם בזמן שאין הקול וכו' כאמור, ולדרכנו יתבאר. ג עוד יש להבין דאז"ל פ' כל כתבי קי"ח. אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה אין כל אומה ולשון שולטת בהם דכתיב ויהי ביום השביעי יצאו וכו' וכתיב ויבא עמלק, וצריך להבין מי תלה זה בזה. ועוד ד דהרי אמרו דעל ביטול תורה בא עמלק ומהא מוכח דבא על חילול שבת. וכבר אפשר להשיב דהגם שבא על ביטול תורה אלמלא שמרו השבת יכולה היא שתגן עליהם ובחללם שבת שלט בהם, אך לפי דרכנו יתישב ונבין טוב טעם ה על שמירת שבת מלבד הטעמים גלויים ונסתרים, ויתבאר טעם נכון ו לענג השבת בכל תענוג אכילה ומלבוש מלבד הנגלה. ועוד מצאה החקירה מקום לנוח ז מה טעם תקנו לקרות פ' זכור בשבת זו וקורין אותו שבת זכור, ותיסגי לן לקרות בפורים פ' עמלק וזה יספיק לזכור מעשה עמלק. ועוד ח נבין מאמרם ז"ל בפרקי ר' אליעזר כתיב זכור את יום השבת לקדשו וכתיב אשר עשה לך עמלק איך יתקיימו שתי מקראות הללו, אלא אינו דומה שותה כוס קונדיטון לשותה כוס של חומץ, זכור את יום השבת לקדשו על יין, וזכור אשר עשה לך עמלק להשמידו ולאבדו. ומאמר זה קשה לשמוע מאי קאמר כיצד יתקיימו שתי מקראות כאלו הדברים סותרים ולא קרב זה אל זה.