1ובזה אפשר לפרש מאמר פתוח דאספדוה לר' זירא ארץ שנער וכו', כי הדברים צריכים ביאור כי לפי פשטן ליכא בהו מילתא חדתא אשר יובאו בתלמוד דברי הכפדן הזה ומאי קמ"ל, אבל על פי הקדמתנו יובנו ונקדם עוד מ"ש המפרשים בהני בי תרי מאמרי רז"ל, דאמור רז"ל קידושין ע"ב: וזרח השמש ובא השמש עד שלא שקעה שמשו של צדיק זה אור זרו"ח לצדיק אחר, ואז"ל בר"ר פ' צ"א ת"ח שמת אין לנו תמורתו, ונראין הדברים סתר"י נינהו. ורוח חכמים נוחה כי האף אמנם זרחה השמש של צדיק אחר, אבל יתכן כי כאשר נסתלק הצדיק הראשון יום הולדו של שני וכמשז"ל קידושין שם יום שמת פ' נולד פ' וימים שבנתים עד אשר יגדל השני הרי חסר לפנינו, או אפשר כי הצדיק אבד בעיר אחת ובא רעהו מזרי"ח זר"ח בעיר אחרת, וז"ש ת"ח שמת אין לנ"ו דייקא, דאפשר שיולד במקום אחר תמורת"ו ואף שיהיה בעיר אינו תמורתו בא בימים כמוהו כי עתה ילד יולד לנו ועד אשר יגדל הוליד את חסרו"ן עכ"ד. ובזה נבא אל הביאור דר' זירא דשמים לו זכ"ו לבא אל הארץ ודאי ניצול מגזרת שנער שימותו שריה נערים וארכא בחיין יהיבת ליה, וז"ש ארץ שנער הרה וילדה כי לא תוסיף תת כחה להאריך ימים וכח ה"ן ללידה דווקא אך מתים בקוצר שנים, אמנם ארץ צבי גדלה שעשועיה של שנער כמו שפי' רש"י במגילה ו'. כלומר דארץ צבי גדילי"ם תעשה לה אף לת"ח שנולדו בבבל כי בבואם לארץ פלטי להו מגזרת שנער, ובודאי דר' זירא השלים שנותיו. אוי נא לה אמרה רקת כלומר רקת דווקא תחיל תזעק בחבליה לאפוקי שנער שאין לה להתאונן דאדרבא אם היה נשאר בה היה מת בקוצר שנים, ושמחה היא לה שיצא ר' זירא מתוכה שניצול מהגזרה דשריה מתים נערים, אמנם רקת יש לה להתאונן דחסרא לה גברא רבה ולא מצד שמת לפני זמנו רק בכה תבכה על יציאת צדיק ממנה, ואף כי יזרח שמש צדיק אחר מ"מ איכא תרי רעותות האמורות, וז"ש אוי נ"א עתה למאי דביני ביני עד אשר יגדל הצדיק בקרבה. ועוד אוי ל"ה דייקא כי שמא אם זרחה השמש יהיה במקום אחר ולא ברקת, ושתים הנה קוראותיה נ"א ל"ה כאמור.
