1מעתה נבא להבין הכתוב דאתינן עליה והנער שמואל הולך וגדל וטוב גם עם ה' גם עם אנשים, ונקדים מ"ש בעירובין דף ס"ג דלאפרושי מאיסורא שרי ליה להורות קמיה רביה, ואמרינן תו התם דהמורה הלכה בפני רבו נקרא חוטא שנאמר בלבי צפנתי אמרתיך למען לא אחטא, ר"א אומר מורידין אותו מגדולתו שנאמר ויאמר אלעזר וכו' ע"ש. וכלפי אשר אמר עלי לשמואל שהורה הלכה בפני רבו אי לזאת לאפוקי סברת עלי בא ללמד דח"ו דשמואל היה נזהר בזה להורות בפני רבו, וז"ש והנער שמואל לא תסבור שהורה הלכה בפני רבו לא כי אלא הולך וגדל והמורה הלכה מורידין אותו מגדולתו וכלפי לייא שמואל הולך וגדל, ועוד וטוב הפך המורה הלכה בפני רבו שנקרא חוטא זה שמו אשר יקראו טוב שהוא צדיק כמש"ה ישעיהו ג׳:י׳ אמרו צדיק כי טוב, וכי תימא כי לא לעולם אסור להורות בפני רבו דהרי לאפרושי מאיסורא שרי, לז"א גם עם ה' אף דלא היה מורה הלכה בפני רבו והיה טוב נוסף על זה גם עם ה' דאם היה באיזה ענין דהוה לאפרושי מאיסורא גם הוא יור"ה, וז"ש גם עם ה' היה דלכבוד ה' היה מורה גם עם אנשים עלי וגדולי הדור שיש להם דין רבו מובהק כמ"ש התוס' היה טוב עמהם שלא היה מורה בפניהם כשלא היה לאפרושי מאיסורא, וזהו גם עם ה' גם עם אנשים. ואפשר לפי מ"ש לעיל דעלי כאשר ראה חכמתו החשיבו לגדול והיה רוצה להענישו כמש"ל, לז"א והנער שמואל הולך וגדל, ולא כאשר עלתה על דעתו של עלי כי כבר שמואל הרי הוא כגדול, רק לפי האמת שמואל בתחילה היה נער והיה הולך וגדל לא היה לו דין גדול בתחילה כמו שסבר עלי.
