1ועפ"ז אפשר שיובן כתוב הדר הוא בשמואל סי' ב' והנער שמואל הולך וגדל וטוב גם עם ה' גם עם אנשים, אשר הדקדוק בו מורגש שכבר אמר וטוב ומסתמא הוא בעיני אלהים ואדם ואמאי אצטריך לומר גם עם ה' גם עם אנשים. ועוד יש קצת דקדוקים ויובנו מתוך הביאור בס"ד. והן קדם נבא העי"ר על מאמרם ז"ל בברכות דף ל"א אל הנער הזה התפללתי אמר ר' אלעזר שמואל מורה הלכה בפני רבו היה שנאמר וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי משום דוישחטו את הפר הביאו את הנער אל עלי אלא א"ל עלי קראו כהן דליתי ולשחוט חזנהו שמואל דהוו מהדרי בתר כהן למשחט א"ל למה לכו לאהדורי בתר כהן למשחט שחיטה בזר כשרה אייתוהו לקמי דעלי א"ל מנא לך הא א"ל מי כתיב ושחט הכהן את בן הבקר אלא ושחט את בן הבקר והדר והקריבו הכהנים כתיב מקבלה ואילך מצות כהונה מכאן לשחיטה שכשרה בזר א"ל מימר שפיר קאמרת מיהו מורה הלכה בפני רבך את וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה אתייא חנה וצווחה קמיה אני האשה הנצבת עמך בזה א"ל שבקיה ליה דאענשיה ובעינא רחמי ויהיב לך רבה מיניה א"ל אל הנער הזה התפללתי. והקשה מהרש"א בחידושי אגדות דקטן בן שתי שנים הוה ואינו בר עונשים, ותירץ דבדיני שמים היה רוצה לענשו וכו' ע"ש. ולא נתקררה דעתי דגם בדיני שמים לא ענשי פחות מבן עשרים. עוד הקשה מהרח"א בישרש יעקב דקי"ל דכל דבר הכתוב בפוסקים אין בו משום מורה הוראה והכא זה מפורש בתורה ואסיק בצ"ע. תו א"ל עלי הכהן גדול הדור איך נעלם ממנו דין זה דשחיטה כשרה בזר. ותו לדקדק לשון מימר שפיר קאמרת. ותו אומרו מיהו מורה הלכה דמשמע לכאורה דהם תרתי דסתרן מה שהוא מורה הלכה למאי דשפיר קאמר. ותו למה הצריך לומר וכל המורה וכו' הו"ל למימר מורה וכו' את ונתחייבת מיתה. ותו יש להבין מאי צווחה חנה אל הנער הזה התפללתי, ומה תשובה זו למה שהוא חייב מיתה.
