ראש דוד, תרומה י׳

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

מפרשים:
1 א"נ אפשר בהקדים מאי דפירש הרב בינה לעתים במשז"ל ב"ב צ"א. אותו היום שמת אברהם אבינו עמדו כל גדולי הדור ואמרו אוי לעולם וכו', אשר יש צדיקים שאינו מגיע היכר חסרון עד זמן הרבה בהגיע תור דבר המתיחס אליהם, אבל יש מהם גדולי הדור הסוככים בכנפיהם אל עירם ואל שער מקומם ותחת כנפיהם יחסיון ומיד בהעדרם יורגש בחסרונם, וז"ש אותו היום שמת אברהם אבינו תכף בו ביום הכירו בחסרונו והן נותנין אוני"ן תאניה ואניה אוי לעולם וכו'. עוד נקדים אשר שמענו משם התייר הגדול מהר"א מונסון כי השראת שכינה למטה בארץ היא צורך גדול לעבודת ה' וליראתו, כי הנשמה היא חלק אלוה ממעל והיא יראה לחטוא לעיני השכינה ואף דאיהו לא חזי נשמתיה חזי, כל קבל דנא כחול השפע וריבוי הקדושה בהשראת השכינה כלה גרש יגרש הסט"א, והן זה מן המוכן לעבוד עבודה, ואפס קצה הקדמה זו הזכירה מהר"ש פרימו ברמזיו פ' וילך.