1ונמשך לזה אפשר לרמוז במזמור י"ב יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות אשר אמרו ללשוננו נגביר וכו' משוד עניים וכו' אשית בישע יפיח וכו', ונקדים אשר צדד הרב פרח מטה אהרן ח"ב סי' פ"ח דהא דאמרינן דבעי רגיל ומוחזק היינו להבא כי ההוא דאמר מחוינא, אמנם לשעבר שכבר היה המסירות והודה זה כי הוא המוסר אף שאינו רגיל ומוחזק חייב, ולא דמי למאי דאמרינן דלשבח עצמו עביד כההיא דקטיל אספסתא ואי לא קטילנא לך כדקטילנא לפלוני יבמות קכ"א:, דשאני התם דליכא מאן דידע במיתת האיש ההוא אבל הכא הרי מסירה לפנינו עש"ב, ואפשר שז"ש יכרת ה' כל שפתי חלקות שאומרים למסור והיינו דוקא ברגיל ומוחזק, וזהו לשון מדברת גדולות דמדברת הוא הווה, ובזה יכרת דלא נאמר ברגיל גזים ולא עביד כי כבר הוחזק בזה לשון מדברת גדולות, וזה התנאי דבעי רגיל ומוחזק היינו בלהבא כמ"ש הרב פרח מטה אהרן, וזה אשר אמרו ללשוננו נגביר להבא בזה הוא דבעי שיהיה רגיל אבל לשעבר לא בעי רגיל, וכי תימא אימור דלשבח עצמו הוא אומר כההיא דקטיל אספסתא, לזה אמר משוד עניים וכו' רמז חילוק הרב פרח מטה אהרן, דהכא דמסירה לפנינו ולכך לשעבר לא בעינן מוחזק.
