ראש דוד, שמיני ו׳

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

1 ובתו"כ אמרו היה אהרן עומד ותואה ואומר אוי לי וכו' נכנס משה וכו' א"ל אהרן אחי מסיני נאמר לי עתיד אני לקדש את הבית הזה באדם גדול אני מקדשו הייתי סבור אובי או בך הבית מתקדש עכשיו נמצאו בניך גדולים ממני וממך כיון ששמע אהרן כך שתק. ולהבין מאמר זה אפשר במה ששמעתי שכתבו המפרשים דהא דנוטל צדיק אחד ומכפר היינו כשהצדיק הזה גדול שבכולן אך אם יש שנים שוים לוקח שניהם, ממעה"ק דהגדול הקדש, וחילק הרב ברכת הזבח בין אומר שור משוורי דאז מועלין בכולן לאומר שור בשוורי דמשמע הגדול, ונראה חילוק נכון ובהגהותי על הרמב"ם הארכתי קצת ודקדקתי שם על הבה"ז ועל האחרונים ממ"ש הרמב"ם פכ"א מה' מכירה עש"ב ולא ע"ט האסף, והשתא הקב"ה אמר ונקדש בכבודי והכוונה במכובד ממכובדי, ודמי לשור משוורי הקדש דלדעת מרן הוי כשור שבשוורי דר"ל הגדול שבהם, וגם משה רבינו סבר כך דלא כרבינו משה, וז"ש הייתי סבור או בי או בך וכדס"ל למרן דשור משוורי היינו הגדול, אבל אח"כ מסיק משה רבינו כרבינו משה, והיינו דאמר ועכשיו ראיתי שיש חילוק בין שור משוורי לשור שבשוורי כדעת הרמב"ם והרב בה"ז ולכך תפיס כל הגדולים והקטנים דוקא אינם בכלל ההקדש, ומ"ש הר"מ פ"ז דמעילה ויהנה בקטן אריש דינא קאי, או סמך על מ"ש בה' מעה"ק וכמ"ש מורי הרב זלה"ה בס' נחפה בכסף ח"מ סי' כ"ב, ונראה דה"ה אם יש גדול ובינוני ושנים שלשה קטנים שוו בשיעורייהו בקטנן כבמות ואיכות דאינם בכלל, וז"ש עכשיו ראיתי שהם גדולים ממני וממך, כלומר דהאומר שור משוורי אין משמעותו כשור שבשוורי שהוא הגדול אלא משמע א' משוורי וא"כ הגדול והבינוני הקדש והקטנים אינם בכלל ההקדש, ולדעת הזהר נדב היה גדול מאביהוא, ולכך נתקדש הבית בנדב הגדול ובאביהוא הבינוני ואנו הקטנים נשארנו, ונמצא שהם גדולים ממני וממך.

6 משנה תורה, הלכות מכירה פתח ↗

הַמַּקְנֶּה לַחֲבֵרוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְסֻיָּם. אִם הָיָה מִינוֹ יָדוּעַ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִדָּתוֹ וּמִשְׁקָלוֹ וּמִנְיָנוֹ יָדוּעַ הֲרֵי זֶה קָנָה. וְאִם אֵין מִינוֹ יָדוּעַ לֹא קָנָה: כֵּיצַד. עֲרֵמָה זוֹ שֶׁל חִטִּים אֲנִי מוֹכֵר לְךָ בְּכָךְ וְכָךְ. מַרְתֵּף זֶה שֶׁל יַיִן אֲנִי מוֹכֵר לְךָ בְּכָךְ וְכָךְ. שַׂק שֶׁל תְּאֵנִים אֲנִי מוֹכֵר לְךָ בְּכָךְ וְכָךְ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִדַּת הָעֲרֵמָה יְדוּעָה וְלֹא מִשְׁקַל הַתְּאֵנִים וְלֹא מִנְיַן הַקַּנְקַנִּים יָדוּעַ הֲרֵי זֶה מִמְכָּרוֹ קַיָּם אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא חָסֵר אוֹ יָתֵר עַל הָאֹמֶד שֶׁהָיָה בְּדַעְתָּם. וְיֵשׁ לָהֶם הוֹנָיָה לְפִי הַשַּׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: אֲבָל הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּבַיִת זֶה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ בְּכָךְ וְכָךְ. וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּתֵבָה זוֹ אֲנִי מוֹכֵר לְךָ בְּכָךְ וְכָךְ. אוֹ בַּשַּׂק הַזֶּה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ בְּכָךְ וְכָךְ. וְרָצָה הַלּוֹקֵחַ וּמָשַׁךְ אֵין כָּאן קִנְיָן. שֶׁלֹּא סָמְכָה דַּעְתּוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ. שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ אִם תֶּבֶן אוֹ זָהָב. וְאֵין זֶה אֶלָּא כִּמְשַׂחֵק בְּקֻבִּיָּא. וְכֵן כָּל הַיּוֹצֵא בָּזֶה: וְכֵן הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ בַּעֲשָׂרָה דִּינָרִין חִטִּים וְלֹא פָּסַק כַּמָּה סְאָה מָכַר לוֹ נוֹתֵן לוֹ כַּשַּׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק בִּשְׁעַת הַמְּכִירָה. וְכָל הַחוֹזֵר בּוֹ מֵאַחַר נְתִינַת הַדָּמִים וְלֹא רָצָה כַּשַּׁעַר שֶׁהָיָה בַּשּׁוּק בִּשְׁעַת נְתִינַת הַמָּעוֹת מְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת בַּיִת אוֹ רֶפֶת בָּקָר. וְכֵן הַמְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ בֵּית חַתְנוּת לִבְנוֹ אוֹ בֵּית אַלְמָנוּת לְבִתּוֹ עוֹשֶׂה לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ. מָכַר לוֹ מְקוֹם בַּיִת גָּדוֹל עוֹשֶׂה שְׁמוֹנֶה עַל עֶשֶׂר. מָכַר לוֹ מְקוֹם טְרַקְלִין עוֹשֶׂה עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר. תַּרְבָּץ שֶׁל חָצֵר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. וְרוּם כָּל בַּיִת וּבַיִת כַּחֲצִי אָרְכּוֹ וַחֲצִי רָחְבּוֹ: הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ קְבוּרָה. אוֹ הַמְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ קְבוּרָה. עוֹשֶׂה מְעָרָה וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁמוֹנָה קְבָרִים שְׁלֹשָׁה מִכָּאן וּשְׁלֹשָׁה מִכָּאן וּשְׁנַיִם מִכְּנֶגֶד הַנִּכְנָס לַמְּעָרָה. מִדַּת הַמְּעָרָה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ. וְכָל קֶבֶר וְקֶבֶר אַרְבַּע אַמּוֹת אֹרֶךְ וְרֹחַב שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרוּם שִׁבְעָה. נִמְצָא בֵּין כָּל קֶבֶר וְקֶבֶר שֶׁמִּן הַצְּדָדִין אַמָּה וּמֶחֱצָה. וּבֵין הַשְּׁנַיִם הָאֶמְצָעִיִּים שְׁתֵּי אַמּוֹת: הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ מְקוֹם אַמַּת מַיִם לְהַשְׁקוֹת בָּהּ בֵּית הַשְּׁלָחִין. נוֹתֵן לוֹ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ אַמָּה שֶׁרָחְבָּהּ שְׁתֵּי אַמּוֹת וְאַמָּה מִכָּאן וְאַמָּה מִכָּאן לַאֲגַפֶּיהָ. וְאִם מָכַר לוֹ אַמַּת הַמַּיִם לְהַשְׁקוֹת בָּהּ בְּסִילוֹן. נוֹתֵן לוֹ אַמָּה שֶׁרָחְבָּהּ אַמָּה וַחֲצִי אַמָּה מִכָּאן וַחֲצִי אַמָּה מִכָּאן לַאֲגַפֶּיהָ: אֵלּוּ הָאֲגַפִּין בַּעַל הַשָּׂדֶה נוֹטְעָן אֲבָל אֵינוֹ זוֹרְעָן. שֶׁהַזְּרָעִים מְחַלְחְלִין אֶת הַקַּרְקַע וּמְקַלְקְלִין אֶת אַמַּת הַמַּיִם. וְאַמַּת הַמַּיִם זֹאת שֶׁכָּלוּ אֲגַפֶּיהָ בַּעַל הָאַמָּה מְתַקְּנָן בַּעֲפַר אוֹתָהּ שָׂדֶה. שֶׁעַל מְנָת כֵּן קִבֵּל עָלָיו הַמּוֹכֵר לִהְיוֹת אַמַּת הַמַּיִם בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ: הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ דֶּרֶךְ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ. אִם דֶּרֶךְ יָחִיד מָכַר לוֹ נוֹתֵן לוֹ שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה רֹחַב כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד חֲמוֹר בְּמַשָּׂאוֹ עַל אֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ. מָכַר לוֹ דֶּרֶךְ בֵּין עִיר לָעִיר נוֹתֵן לוֹ רֹחַב שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת בְּאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ. מָכַר לוֹ דֶּרֶךְ הָרַבִּים נוֹתֵן לוֹ רֹחַב שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה: דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ וְדֶרֶךְ הַקֶּבֶר אֵין לָהּ שִׁעוּר. וְנִרְאָה לִי שֶׁזֶּה כְּמוֹכֵר דָּבָר שֶׁאֵין מִינוֹ יָדוּעַ: מָכַר לוֹ מָקוֹם לְמַעֲמָד נוֹתֵן לוֹ בֵּית אַרְבָּעָה קַבִּים: הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ בּוֹר וּכְתָלֶיהָ אֲנִי מוֹכֵר לְךָ נוֹתֵן לוֹ רֹחַב הַכֹּתֶל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים: הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵרוֹ וּמֵצֵר לוֹ מֵצַר אֶחָד אָרוֹךְ וּמֵצַר אֶחָד קָצָר. אִם הָיָה הָאָרֹךְ שֶׁל אִישׁ אֶחָד לֹא קָנָה מִן הָאָרֹךְ אֶלָּא כְּנֶגֶד קָצָר. וְאִם הָיָה שֶׁל שְׁנַיִם יִקְנֶה כְּנֶגֶד רֹאשׁ תּוֹר: הָיָה מֵצַר רְאוּבֵן מִזְרָח וּמַעֲרָב וּמֵצַר שִׁמְעוֹן צָפוֹן וְדָרוֹם צָרִיךְ שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ מֵצַר רְאוּבֵן מִשְּׁתֵי רוּחוֹת וּמֵצַר שִׁמְעוֹן מִשְּׁתֵי רוּחוֹת: מֵצֵר לוֹ מֵצַר רִאשׁוֹן וּמֵצַר שֵׁנִי וּמֵצַר שְׁלִישִׁי וְלֹא מֵצֵר מֵצַר רְבִיעִי קָנָה הַשָּׂדֶה כֻּלָּהּ אֲבָל מֵצַר הָרְבִיעִי לֹא קָנָה. וְאִם הָיָה מֻבְלָע בֵּין הַמְּצָרִים וְאֵין עָלָיו רֶכֶב שֶׁל דְּקָלִים וְאֵין בּוֹ תִּשְׁעָה קַבִּין קָנָה אַף הַמֵּצַר הָרְבִיעִי. וְאִם לֹא הָיָה מֻבְלָע וְיֵשׁ עָלָיו רֶכֶב שֶׁל דְּקָלִים אוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תִּשְׁעָה קַבִּין לֹא קָנָהוּ. הָיָה מֻבְלָע וְיֵשׁ עָלָיו רֶכֶב דְּקָלִים אוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תִּשְׁעָה קַבִּין. אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מֻבְלָע וְאֵין עָלָיו רֶכֶב דְּקָלִים וְאֵין בּוֹ תִּשְׁעָה קַבִּין. הֲרֵי הַדָּבָר מָסוּר לְבֵית דִּין כְּפִי מַה שֶּׁיִּרְאוּ לְאֵיזוֹ דֶּרֶךְ שֶׁדַּעְתָּן נוֹטָה יַעֲשׂוּ: סִיֵּם לוֹ אֶת הַזָּוִיּוֹת בִּלְבַד וְלֹא סִיֵּם לוֹ אֶת הַמֵּצַר שֶׁלְּכָל רוּחַ. אוֹ שֶׁסִּיֵּם לוֹ שְׁנֵי מְצָרִים כְּמִין גַּא"ם. אוֹ שֶׁסִּיֵּם לוֹ חֵלֶק מִכָּל רוּחַ וְרוּחַ. הֲרֵי זֶה לֹא קָנָה אֶת כֻּלָּם אֶלָּא יִקְנֶה מִמֶּנָּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסַר לוֹ וְכַמָּה שֶׁיִּרְאוּ הַדַּיָּנִין: הַמּוֹכֵר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ בְּבִירָה גְּדוֹלָה. אַף עַל פִּי שֶׁמֵּצֵר לוֹ מְצָרִים הַחִיצוֹנִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם מְעַט שֶׁקּוֹרְאִין לְבִירָה בַּיִת. לֹא קָנָה אֶלָּא הַבַּיִת בִּלְבַד. שֶׁהַמְּצָרִים הוּא שֶׁהִרְחִיב לוֹ. וְאִלּוּ מָכַר לוֹ כָּל הַבִּירָה הָיָה כּוֹתֵב לוֹ וְלֹא הִנַּחְתִּי לְפָנַי בְּמֶכֶר זֶה כְּלוּם. וְכֵן הַמּוֹכֵר שָׂדֶה בְּבִקְעָה גְּדוֹלָה וּמֵצֵר לוֹ מְצַרֵי הַבִּקְעָה. מְצָרִים הֵם שֶׁהִרְחִיב לוֹ: האוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ שָׂדוֹת אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. מִעוּט שָׂדוֹת שְׁתַּיִם. אָמַר לוֹ כָּל שָׂדוֹת אֲפִלּוּ שָׁלֹשׁ וְאַרְבַּע חוּץ מִגַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים. אָמַר לוֹ נְכָסִים אֲפִלּוּ גַנּוֹת וּפַרְדֵּסִים חוּץ מִבָּתִּים וַעֲבָדִים. וְאִם אָמַר לוֹ כָּל נְכָסַי אֲפִלּוּ עֲבָדִים וּבָתִּים וְכָל הַמִּטַּלְטְלִין הַיְּדוּעִים לוֹ. וַאֲפִלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבְּרֹאשׁוֹ בִּכְלַל הַמֶּכֶר: הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ בַּיִת מִבָּתַּי וְשׁוֹר מִשְּׁוָרַי אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. נוֹתֵן לוֹ הַקָּטָן שֶׁבָּהֶן. מֵת אֶחָד מִן הַשְּׁוָרִים אוֹ שֶׁנָּפַל אֶחָד מִן הַבָּתִּים. מַרְאֶה לוֹ זֶה שֶׁמֵּת אוֹ שֶׁנָּפַל. שֶׁיַּד בַּעַל הַשְּׁטָר עַל הַתַּחְתּוֹנָה: הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ שָׂדֶה דְּבֵי חִיָּא אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. וְהָיוּ שְׁתֵּי שָׂדוֹת הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם זֶה. אֵינוֹ קוֹנֶה אֶלָּא הַפָּחוּת שֶׁבָּהֶן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן: הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ שְׂדֵה רְאוּבֵן אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. וְכֵיוָן שֶׁבָּא הַלּוֹקֵחַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ אָמַר לוֹ הַמּוֹכֵר אֵינָהּ זוֹ הַשָּׂדֶה שֶׁהָיְתָה שֶׁל רְאוּבֵן אֶלָּא כָּךְ הִיא קְרוּיָה וּלְעוֹלָם לֹא הָיְתָה לוֹ אֶלָּא זוֹ הִיא שֶׁהָיְתָה שֶׁל רְאוּבֵן וּלְקַחְתִּיהָ מִמֶּנּוּ וְהִיא שֶׁמְּכַרְתִּיהָ לְךָ. עַל הַמּוֹכֵר לְהָבִיא רְאָיָה. וְאִם לֹא הֵבִיא זוֹכֶה הַלּוֹקֵחַ בָּזוֹ שֶׁכָּל הָעָם קוֹרְאִים שֶׁל רְאוּבֵן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה הַלֵּךְ אַחַר הַשֵּׁם שֶׁהוּא פָּשׁוּט בְּפִי הַכּל: הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ חֲצִי שָׂדֶה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ שָׁמִין כַּמָּה שָׁוֶה כָּל הַשָּׂדֶה וְנוֹתֵן לוֹ מִן הַכָּחוּשׁ שֶׁבָּהּ מַה שֶּׁשָּׁוֶה חֲצִי הַדָּמִים שֶׁל כָּל הַשָּׂדֶה. וְכֵן אִם אָמַר לוֹ חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם אֲנִי מוֹכֵר לְךָ שָׁמִין דְּמֵי כֻּלָּהּ וְנוֹתֵן לוֹ בִּדְרוֹמָהּ כַּחֲצִי כָּל הַדָּמִים וּמְקַבֵּל עָלָיו הַלּוֹקֵחַ לַעֲשׂוֹת בְּחֶלְקוֹ מְקוֹם הַגָּדֵר. וּמֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר סָמוּךְ לַגָּדֵר חָרִיץ קָטָן רָחָב שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. וְחוּצָה לוֹ חָרִיץ אֶחָד גָּדוֹל רָחָב שִׁשָּׁה טְפָחִים. וּבֵין שְׁנֵי הַחֲרִיצִין רָחָב טֶפַח. כָּל זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּקְפֹּץ הַנְּמִיָּה בָּהּ וְכַיּוֹצֵא בָּהּ: הָיְתָה לוֹ חֲצִי שָׂדֶה וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ חֲצִי שֶׁיֵּשׁ לִי בַּשָּׂדֶה מָכַרְתִּי לְךָ. קָנָה הַחֵצִי כֻּלּוֹ. אָמַר לוֹ חֲצִי הַשָּׂדֶה שֶׁיֵּשׁ לִי לֹא קָנָה אֶלָּא רְבִיעַ. אָמַר לוֹ מֵצַר שָׂדֶה שֶׁמִּמֶּנָּה נֶחְלֶקֶת אוֹ שֶׁמִּמֶּנָּה נִפְסֶקֶת אוֹ שֶׁמִּמֶּנָּה נֶחֱצֵת. אִם אָמַר לוֹ וְאֵלּוּ מְצָרֶיהָ קָנָה חֶצְיָהּ. וְאִם לֹא מֵצֵר לוֹ מְצָרֶיהָ לֹא קָנָה אֶלָּא בֵּית תִּשְׁעָה קַבִּין:

« ראש דוד Tzav ראש דוד Tazria Metzora »