1ויתכן לפרש בזה משנת חסידים אבות פ"ו מ"ג ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו וכו' הלמד מחבירו פרק אחד וכו' עאכ"ו שצריך לנהוג בו כבוד, והענין שהשני דברים שלמד הם שלא ילמוד יחידי דכתיב חרב אל הבדים, ושלא יהלך בקומה זקופה דכתיב בבית אלהים נהלך ברגש, וכאשר נדקדק יפה הני תרי מילי לא שייכי כל כך במלך, זה יצא ראשונה שלא ילמוד יחידי אפשר דהיינו דוקא לאיניש דעלמא דלאו מלוי ויששכר שאינו מכוין אל האמת, וכמ"ש לא משכחת צורבא מרבנן דמורה כלומר ביחיד כמו שפי' המפרשים, וא"כ נמצא דמלוי ויששכר אף ביחיד מכונים אל האמת, ואפשר דלא עליהם תהיה אזהרת חרב אל הבדים, ולפ"ז גם במלך ליתא וזאת שנית שראהו הולך בקומה זקופה וא"ל בבית אלהים נהלך ברגש, ומוכרח דלאו דוקא שהיה הולך בקומה זקופה דהא אריב"ל קידושין ל"א. אסור לילך בקומה זקופה ואיך דהע"ה היה הולך, וכי תימא דאחיתופל חדית ליה דאסור מאי אריא בית אלהים אף בביתו אסור, אלא נראה דלא היה קומה זקופה ממש ועכ"ז א"ל בבית אלהים נהלך ברגש, ואפשר דלגבי מלך דמצווה לנהוג בשררה שיהיה אימתו מוטלת שרי ליה כל שאינו קומה זקופה אף בבית אלהים, וז"ש ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים, ומ"ה נקט מלך ישראל להורות שאותם השני הדברים לא שייכי בדידיה להיותו מלך ישראל, ועכ"ז קראו רבו הלמד מחבירו והוא צריך לאותו דבר שצריך לנהוג בו כבוד.
