ראש דוד, פנחס נ״א

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

51 משנה תורה, הלכות מעילה פתח ↗

מִי שֶׁשָּׁגַג וְלָקַח הֶקְדֵּשׁ אוֹ מְעוֹת הֶקְדֵּשׁ וּנְתָנוֹ לְשָׁלִיחַ לְהוֹצִיאוֹ בְּתוֹרַת חֻלִּין. אִם עָשָׂה הַשָּׁלִיחַ שְׁלִיחוּתוֹ הַמְשַׁלֵּחַ הוּא שֶׁמָּעַל. וְאִם לֹא עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ אֶלָּא עָשָׂה הַשָּׁלִיחַ מִדַּעַת עַצְמוֹ הַשָּׁלִיחַ הוּא שֶׁמָּעַל. כֵּיצַד. בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאָמַר לִשְׁלוּחוֹ תֵּן לִי מֵאוֹתוֹ בָּשָׂר לָאוֹרְחִין הָלַךְ וְנָתַן לָהֶן כִּכָּר. אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ תֵּן לָהֶן כִּכָּר וְנָתַן לָהֶן בָּשָׂר. אָמַר לִשְׁלוּחוֹ הָבֵא לִי מִן הַחַלּוֹן וְהֵבִיא לוֹ מִן הַמִּגְדָּל. אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הָבֵא מִן הַמִּגְדָּל וְהֵבִיא לוֹ מִן הַחַלּוֹן. הַשָּׁלִיחַ מָעַל. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. הָלַךְ הַשָּׁלִיחַ וְהֵבִיא מִן הַחַלּוֹן כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר הַשּׁוֹלֵחַ לֹא הָיָה בְּלִבִּי שֶׁיָּבִיא אֶלָּא מִן הַמִּגְדָּל בַּעַל הַבַּיִת מָעַל. שֶׁהֲרֵי עָשָׂה שְׁלִיחוּת מַאֲמָרוֹ וּדְבָרִים שֶׁבַּלֵּב אֵינָן דְּבָרִים. וַאֲפִלּוּ הָיָה הַשָּׁלִיחַ חֵרֵשׁ אוֹ שׁוֹטֶה אוֹ קָטָן שֶׁאֵין לָהֶן שְׁלִיחוּת אִם עָשָׂה כְּמַאֲמָרוֹ בַּעַל הַבַּיִת מָעַל וְאִם לֹא עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ בַּעַל הַבַּיִת פָּטוּר. אָמַר לִשְׁלוּחוֹ תֵּן לָאוֹרְחִין חֲתִיכָה חֲתִיכָה שֶׁל בָּשָׂר הָלַךְ הַשָּׁלִיחַ וְאָמַר לָהֶן טלוּ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם. בַּעַל הַבַּיִת מָעַל שֶׁהֲרֵי נַעֲשָׂה דְּבָרוֹ וְהַשָּׁלִיחַ פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹסִיף עַל שְׁלִיחוּת בַּעַל הַבַּיִת וְלֹא עָקַר הַשְּׁלִיחוּת. אֲבָל אִם אָמַר לָהֶם הַשָּׁלִיחַ טלוּ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם מִדַּעְתִּי שְׁנֵיהֶן מָעֲלוּ. נָטְלוּ הָאוֹרְחִים שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ אַף הָאוֹרְחִין מָעֲלוּ מִפְּנֵי שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן עָשָׂה שְׁלִיחוּת חֲבֵרוֹ וְהוֹסִיף מִדַּעְתּוֹ. נִמְצָא חֲבֵרוֹ חַיָּב לְפִי שֶׁנַּעֲשׂוּ דְּבָרָיו וְלֹא נֶעֶקְרָה הַשְּׁלִיחוּת וְהוּא חַיָּב עַל זֶה שֶׁהוֹסִיף מִדַּעְתּוֹ:

1 וכמתלמד מדברי הרב קדוש יעקב ז"ל אפשר לישב מאמרינו ונקדים מ"ש הרמב"ם ריש פ"ז דמעילה אמר לשלוחו תן לאורחים חתיכה של בשר הלך השליח ואמר טלו שתים שתים בעל הבית מעל שהרי נעשה דברו והשליח פטור מפני שהוא מוסיף על שליחות בעל הבית ולא עקר את השליחות אבל אם אמר להם השליח טלו שתים מדעתי שניהם מעלו נטלו האורחים שלש אף האורחים מעלו מפני שכל אחד עשה שליחות חבירו והוסיף מדעתו נמצא חבירו חייב לפי שנעשו דבריו ולא נעקרה השליחות והוא חייב על זה שהוסיף מדעתו, ומרן בכסף משנה הקשה על דבריו דאמאי פטר לשליח ברישא הא אף אי הוי מוסיף מעל על מה שהוסיף ושם הביא משם מהר"י קורקוס ישוב לזה ודבריו דחוקים וכבר הוו בה שני המאורות הגדולים מורינו הרב מהר"א יצחקי בשו"ת זרע אברהם ח"מ סי' כ"ד ומורינו הרב מהר"י זאבי בלימודיו סי' קצ"א, והם ז"ל כל אחד לדרכו פנה לישב דעת הרמב"ם ואנו בעניותנו בנימוקינו עמדנו על דברי מורינו הרב מהר"י זאבי אשר דחה דברי מהר"א יצחקי ושייל לו דרך לעצמו ולפי קיצורינו דקדקנו בדר"ך יבחר ושפתנו אתנו משום יתובי דעתם דהרמב"ם בדרך חדש הלא בספרתי בס"ד.

« ראש דוד Balak ראש דוד Matot Masei »