1ואפשר לומר עוד כי להיות שהקטורת מכפרת על לשון הרע בצנעא כמ"ש בזבחים דף פ"ח: על כן היו אומרים בשחיקת סמני הקטורת לשון זה לרמוז דאף אם דברו על האדם לה"ר בפרהסיא יש לו לסבול ולכפר, וז"ש הדק היטב שאם ישפילו לאדם עד אשר דק היטב הוא לכפרת עונותיו ועוד שאם ימחול הוא היטב שיהיה רוח הבריות נוחה הימנו ואמר היטב הדק שגם רוח המקום נוחה הימנו וזהו היטב הדק כי טוב הוא לשמים הדק מי שהוא עניו ושפל רוח, וזה אצלנו רמז הכתוב בפרשה אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלהים התהלך נח, כי הוא רמז למעלות מי שהוא עניו האחת שכל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו וזאת שנית כי אי אפשר לאדם להשיג קדושה ולשוב בתשובה עד שיזכה למדת הענוה כמבואר בדברי רז"ל וחכמי המוסר והוא מאריך ימים וכמשז"ל, ואמרו פ"ק דחגיגה דף ה'. גבי מרים מגדלא שער נשיא הנהו שני יהיבנא לצורבא מרבנן דמעביר אמיליה, וכתבו התוס' דלדעת ר' עקיבא פ' החולץ דסבר זכה משלימין לו הכא שאני דאותם שנים דנספה בלא משפט כבר היו בעולם ע"ש פ' החולץ דף נ'., וזהו רמז הכתוב אלה תולדות נח כלומר אלה המעלות של נח פירוש מי שהוא עניו ונח לבריות והדר מפרש נח פירוש שרוח המקום נוחה הימנו וכיון שהוא נח לבריות נח גם כן למקום ועוד זוכה להיות איש צדיק דענוה גדולה מכלם וכשיזכה לענוה אז באמת שהוא איש צדיק, ועוד תמים היה שמשלימין לו כדעת ר' עקיבא, ועוד בדורותיו אלו שני דורות דמשכחת לה שיזכה משנים שכבר נגזר בשני דורות ע"י הענוה דשני של נספה בלא משפט נתנים לעניו וגדולה מכלן שהוא נעשה מרכבה לשכינה כמ"ש סוטה דף ה'. אני את דכא, וז"ש את האלהים התהלך נח פירוש נח שהוא העניו הוא עם השכינה כמ"ש אני את דכא וז"א את האלהים התהלך נח, זהו רמז הרומז על האר"ש מקרא קדש הלזה לפי קצורנו.
