1ובזה פירשו כת הקודמין מאמר הגבר הוקם על תהילים קל״א:ב׳ לא גבה לבי וכו' אם לא שויתי ודוממתי וכו' דמאמר אם לא שויתי צריך ביאור, אמנם להיות שלמות הענוה מדת הנשתוון מצינו דדוד הע"ה שמר בלבו דברי שמעי וציוה את שלמה כי לא ינקהו מלכים א' ב' ונמצא דבפרט זה לא שמר מדת הנשתוון אך זכה להיות מהנעלבים שומעים חרפתם ואינם משיבים, וז"ש לא גבה לבי וכו' דקרי בחיל היותו עניו ושפל בעיניו וחש שיאמרו אפס כי לא תהיה תפארתך בענוה דעינינו הרואות דנקיט בלב ענין שמעי ואין זה מדת הנשתוון, וז"ש אם לא שויתי דלא זכיתי למדת הנשתוון והקפדתי על שמעי מ"מ ודוממתי וזה מעלה גדולה להיות מהנעלבים שומעים חרפתם ואינם משיבים ואני זכיתי בה אלו דבריהם ז"ל, ועל פי זה אפשר לומר דרך רמז בבריתא דפטום הקטרת תניא ר' נתן אומר כשהוא שוחק אומר הדק היטב היטב הדק מפני שהקול יפה לבשמים פטמה לחצאין כשרה לשליש ולרביע לא שמענו, ודרך רמז אפשר לפרש כי הנה כבר כתבנו דשלמות הענוה הוא דיזכה למדת הנשתוון היקבע אדם בלבו השפלות עד אשר באמת בקירות לבו המכבדו והמחרפו שקולים הם ואם לא יזכה לזה גם מדת הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים גדולה היא כמשז"ל גיטין ל"ו:, אך כי יחם לבבו אם ענה יענה למחרפו רק אשר לא יענה כאשר בלבבו והוא ירה החצ"י להעבירו וישאיר אחריו דברים שבלב לפום חורפ"א צערא דגופא זו מדה שאינה מדה עיילוה למערתא דחסידי ולא קבלוה, וכתב הרב החסיד מהר"א הלוי שנלמוד מדת הענוה מהעפר שכל זמן שהוא גס אינו מועיל והיותר דק הוא יותר טוב לכל מלאכה, וז"ש כשהוא שוחק הדור אתם ראו הדק היטב שלהיותו דק הוא טוב ומזה נלמוד הענוה כמדובר, אך בזאת שיהיה שוה היטב להדק כלומר כאשר ייטב לכם ויכבדו אתכם יהיה שוה לכאשר יחרפו אתכם באופן שהיטב הדק בחדא מחתא שקולין יהיו מפני שהקול הזה המחרף אתכם יפה לבשמים וכשם שהבשמים מכשירי אוכל נפש כן אם יחרף צר הוא מכשיר הנפש, פטמה לחצאין כלומר אם לא זכה אדם לזה אלא מדה זו פטמה לחצאין דלעולם הוא מרגיש אך שומע ואינו משיב והוא מהנעלבים וכו', כשרה גם מדה זו טובה וחשובה, אך לשליש ולרביע כלומר אם ישיב למחרפו קצת לשליש ולרביע והיה הנשאר ישים לפיו מחסום זו לא שמענו שהיא מדה טובה ויהללוה בשערים.
