1ובאופן אחר אפשר לפרש בהא דאמרו בירושלמי פ"ג דסוטה הלכה ה' תני ר' שמעון בן אלעזר אומר אפילו טהורה ששתתה סופה שהיא מתה בתחלואים רעים מפני שהכניסה עצמה לספק הזה המרובה, וכיוצא בזה אמרו בספרי ובמדרש משם בן עזאי ע"ש, עוד נקדים מה שכתב הרב גדול בדורו בס' משנה למלך פ"ב דסוטה דין ח' שהוכיח מדברי הראשונים שאם בא ביאה אסורה בשוגג וידע קודם השקאה אין המים בודקין את אשתו, וכתב שם הרב ז"ל דמסתמא קודם השקאה היו אומרים ב"ד הוי יודע שאם באת ביאה אסורה מימיך אין המים בודקין ובודאי אם בא ביאה אסורה לא היה משקה אותה, עיין שם באורך וברוחב. ובזה נבא אל הביאור חכמות נשים שעוסקות בתורה ונכנסת ערמה בקרבן אחת מהנה בנתה ביתה כי התורה נעשית לה סם חיים ומתחכמת להיות צנועה ביותר ועל ידה ברכת הבית מרובה וכמ"ש אין הברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, ואולת היא הסוטה שנסתרה אף שהיא טהורה כל שהיתה אולת ונסתרה בידיה תהרסנו לעתיד שתמות בחלאים רעים כמ"ש בירושלמי כנז' הולך ביושרו האיש המקנא ירא ה' דעל ידו מתקדש שם שמים לבדוק הסוטה אבל ונלוז דרכי"ו כמו שכתבנו לעיל בוזהו אף שהוא בשוגג כל שיודע הוא ומכחיש בוזהו כביכול ולמי סוטה, אמנם דע כי הן אמת בפי אויל השוטה שבא ביאה אסורה חוטר גאוה שמתגאה על אשתו ומוליכה לירושלם לבודקה אבל שפתי חכם יושבי שער תשמורם שלא יבא השם לידי מחיקה על מגן והם נשמרים מזה שמודיעים לו שאם בא ביאה אסורה אין המים בודקין את אשתו ומוציא לעז ומוכרח הוא להודות להם כמ"ש הרב מש"ל ושפתי חכמים תשמורם שלא למחוק השם הקדוש לבטלה ולא להוציא לעז כי שלמים הם וכל ישראל עליהם יסמוכו להדריכם דרך ישרה דרכי חיים.
