1נמשך לזה אמרתי אדברה דרך רמז אשר שנו חכמים בלשון המשנה פ"ח דשבועות, ארבעה שומרים הם שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר שומר חנם נשבע על הכל והשואל משלם את הכל נושא שכר והשוכר נשבעין על השבורה ועל השבויה ועל המתה ומשלמין את האבידה ואת הגניבה. ואפשר לרמוז כי הנה מצינו ארבעה כתות בשמירת התורה והמצוות, יש שיעלה על לבו כי בהיותו פורש מן העבירות כבר בא לתכלית השלימות, כי אמרו רז"ל קידושין ל"ט: ישב אדם ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה, ובכן ישקוט ינוח וסבר כי הוא חסיד גדול ונקרא עבד ה' כי פורש מכל חטאות האדם ואינו מקפיד לקיים מצות עשה לא זמניות ולא תדירות כי יצרו הטעהו במחשבת פיגול, וזה יקרא שומר חנם שהוא סובר שהוא שומר התורה חנם מן המצוות עשה. ויש לך אדם כארח כל ארעא ויט שכמו לסבול עול תורה ומצוות כדת משה וישראל, אך לפעמים לבד נכשל בביטול מ"ע או בעוברו על לא תעשה, וזה יקרא נושא שכר כי הוא פועל ואליו הוא נושא את נפשו בא בשכרו אם לטוב אם למוטב, וזמנין דמשכחת כת אחר מנדיבי עם דטרידי טובא במשא ומתן כאניות סוחר יום ולילה לא ישבותו לאסור איס"ר כל מידי דמתקרי נכסי סלעי"ם מחסה, ורוח נדיבה מסלקת את הדמי"ם נשמטו בידי סל"ע להחזיק ביד לומדי תורה ועושי מצות ושוכרים למדנים וחסידים שילמדו ויקיימו מצוות בעדם, כאשר שמענו כן ראינו כמה נדיבים יהבי דעתייהו איעקר"ו מפרקייהו וסמכי במתן דמי"ם למקיימי מצוות ולומדי תורה, ומי שהוא מכת זו יקרא שוכר. ועד אחרן הן בעון יש אשר לא שם לבו ליראה את ה' יודע רבונו ובידו מילא לאמר אכול ושתה ובוצע בצע מלי כריסיה זנ"י רק רע כל היום, ההוא אמר אחטא ואשוב האיכא שני זו היא שיב"ה בהגיע תור לששים או לשבעים שנה אשוב"ה אראה לקיים כל התורה, נפקא מינה למאי דביני ביני בשרירות לבי אלך. וזה יקרא שואל, על דרך אומרם ז"ל אבות פ"ג מי"ג הרוצה ללוות יבא וילוה. הרי לך ארבעה מיני שומרי תורה קראו בשמותם שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר ומשפטם ודינם חלוקים למיניהם, שומר שאינו רוצה בקיום העשין דמבטל מצוות עשה בשאט נפש גדול ענשו וצריך לבא בגלגול על כל מצוות עשה שלא קיים, וז"ש נשבע על הכל, שם רמז כי אחרי מותו יבא בגלגול ונשבע על הכל, רמז למ"ש תשבע כל לשון אחר תכרע כל ברך שיבא בגלגול וישבע, וזה השומר חנם נפשו ירעה לו בבואו זימנא אוחרי או זימנין טובא נשבע על הכל, כי חיובא רמיא עליה לקיים כל דבר כהלכת גוברין יהודאין. והשואל זה שאומר אחטא ואשוב ועוד חזון למועד אשוב, ברית כרותה דאין מספיקין בידו לעשות תשובה וביני ביני יפגע בכריתות ומיתות ב"ד, ודיניה דההוא גברא משלם את הכל בגיהנם ויאבד זכרו כמ"ש חכמי המדע. והנושא שכר זה חלק אדם שרודף אחר המצוות והלימוד, אך נכשל לפעמים כארח כל ארעא, גם השוכר אינו מועיל כי אם ללמוד התורה, אך לקיום המצוות כתבו מן הפוסקים דאינו מועיל, הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל, ודינו לענין המצוות כדין נושא שכר ומשפטם חרוץ. כי הנה שמענוה מהרב מהרח"ו זצ"ל אשר בעשות האדם אחת מכל מצוות ה' אשר לא תעשינה, בעוברו העבירה אז יסתם הצנור הפרטי המתיחס אל אותה עבירה על ידי זוהמת הקליפה הנדבקת שם, ובשיבש הצנור מתיבש האבר ההוא ויפול בו מום, וכאשר יחסר לאדם קיום מצוות עשה גם האבר הפרטי המתיחס למצוה יחסר ממנו מזנו, והאבר ההוא מת לגמרי ובהסר חלק הקדושה ממנו, אז יתלבש בו רוח הטומאה. וזהו ענין הרשעים בחייהם קרוים מתים כי נסתלק מהם נפש הקדושה מאלהים חיים ושורה עליו המות, זהו תורף דברי רבינו הוא הקדוש מהר"ר חיים ויטאל זצ"ל בריש ספר הבהיר שערי קדושה ע"ש באורך מלתה בטעמה. גם נודע כי לרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי, וכל זמן שעומד ברשעו כל מצוה ולימוד שיעשה בו בפרק טרוף יטרף מהס"א, ובמקום אשר חשב ללמוד או לעשות מצוה אוי מה היה לו שהכל הולך אל הסט"א כאשר האריכו בזה חכמי המדע. ובזה אפשר דרך רמז לרמוז בפסוקי סדר היום וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו. וטרם בואי להטמין ברמ"ז רגע אדבר בפשטיה דקרא לפום דינא, כי יתן את רוחו המעיין עיניו תחזינה להרב חוות יאיר בתשובותיו היקרות סי' רנ"ג שתמה על דין שמירה בבעלים, והרב שבות יעקב ח"א סי' י"ט השיג עליו דכבר כתבו התוספות במציעא דף צ"ו ע"א דדין זה נגד הסברה, ומה שכתב הרב חוות יאיר דיש לפרש הכתוב אצל דבר ששאל לחבירו, אשתמיטיתיה מ"ש הרמב"ם בפי' המשנה שכן הוא הקבלה עכ"ד, והא לא קשיא מידי דכבר כתב שם הרב חוות יאיר ולולי דברי רז"ל כלומר לולי הקבלה ופשוט.
