ראש דוד, מקץ כ״א

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

מפרשים:
1 ובהכי אתנח לן הא דאמרינן פ"ק דמגילה דף ט"ו. ארבעה יפיפיות הן שרה רחב אביגיל אסתר. ואיכא למידק דהכתיב בראשית כ"ט י"ז ורחל היתה יפת תואר. ותו דאמרו שם פ"ק דמגילה רחב בשמה יעל בקולה אביגיל בזכירתה מיכל בראייתה ואמאי לא חשיב יעל ומיכל בהדי יפיפיות. וי"ל דלשון יפיפיות דנקט פירושו יפות תואר ויפות מראה וזהו יפיפיות יופי כפול ויעל ומיכל לא היו בסוג זה ורחל לא חשיב לה משום דיעקב אבינו מעין שופריה דאדה"ר ולגבי יעקב לא היתה יפה כל כך. וזה פירשו כת הקודמין לישנא דקרא ורחל היתה יפת תואר דלשון היתה משמע לשעבר כי לפני בא יעקב אע"ה רחל היתה יפ"ת אך עתה כאשר בא יעקב לא חשיבא כל כך. ובזה נראה לתרץ קושית התוס' דאמאי לא חשיב חוה דטעמא משום דלגבי אדם לא חשיבא ועפ"ז יש לתרץ גם לרחל כדכתבינן בעניותין. אכן לדרכנו אפשר לומר דלא חשיב אלא נביאות שהם שרה אביגיל אסתר שהם מכלל שבע נביאות דמנו התם ואמרינן פ' המצניע דף צ"ב. אין הנבואה שורה אלא על חכם וכו' ומוכרח שאלו שהיו נביאות היו חכמניות, וזהו הפלא שהיו חכמניות ויפיפיות ואינו בנמצא דחכמה מפוארה בכלי מכוער וזה שבחן של שרה אביגיל אסתר שהיו חכמניות ונביאות ויפות מאד. ורחב נמי עם שאינה נמנית בכלל נביאות היה לה רוח הקדש כמו שפי' רש"י ורד"ק בפסוק יהושע ב' ט"ז עד שוב הרודפים וכן הוא במדרש רות רפ"ב ע"ש, והיתה מופלאת מאד ביופי להכי חשבה לטובה בהדי הנביאות היפות. וכל זה למאן דחשיב אסתר דוקא.