1הוא הדבר אשר דברו רז"ל בעירובין דף כ"א חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע הרבה גזרות על עצמי יותר ממה שגזרת עלי וקימתם כונת כנסת ישראל נגד פני ה' שתים זו דאמרן דמהתוספת שמוסיפין גדרים וסייגים וסדר קדושה והבדלתא פרוש מאהבה שמעינן כי התורה חביבה ביותר עליהם ולכן יום יום מוסיפין כלל ופרט ענינים ותיקונים מינים ממינים, ועוד בא כי בדברי התוספות תו"ך תוכן קדש רצוף אהבה שהם יכולים לעשות התוספת על מנת לקבל פרס כמ"ש המפרשים דהא דתנן הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס כי תניא ההיא בעיקרי המצוות אבל בתוספת שרי ע"מ לקבל פרס ועם כל זה ישראל קדושים עושים התוספת כעיקר לשמו יתברך, וז"ש הדודאים נתנו ריח וכו' כלומר הדודאים שארית ישראל הנמשלים לדודאי תאנים הרעים כי מיאנו זאת לפנים לעשות משפט כתוב עתה נתנו ריח מעשים טובים ועל פתחנו כל מגדים יש בידינו שכר מצות הרבה כמו שפירש"י חדשים גם ישנים דהיינו עיקרי התורה והמצות וגם תוספות ותוספי תוספות אשר אנו מוסיפים והוא דבר גדול הנותן ריח טוב כמו שאמר הדודאים נתנו ריח כי ממה שאנו מוסיפים מוכח וניכר שחפצנו ורצונינו בך ובעבודתך ולכן יום יום נוסיף באהבה לבקש לעשות רצונך ולתת נחת רוח לפניך, וזהו שזכר חדשים ברישא איידי דחביבא ליה אקדמיה שהם תולדות שהולידו מעצמם בלי ציווי וגם כי הן הן עדי הישנים כי בלב שלם נעשו, ועוד זאת יתירה אבי ראה גם ראה כי עם היות כי החדשים שאיני חייב בהן יכולני לעשות על מנת לקבל פרס כי לא אמרו שלא לעבוד על מנת לקבל פרס אלא בעיקרי המצוות לא בתוספת וכמו שכתבנו במקומות אחרים, עם כל זה אני מכוין בכל לעשות נחת רוח לפניך לא זולת ולא פלג לן בין חדשים לישנים אלא הכל צפנתי ל"ך דייקא דחדשים וישנים כי הדדי נינהו שלא על מנת לקבל פרס אלא צפנתי לך.
