1ובכן יציץ ופרח הרחבת ביאור פסוק טוב וישר הנזכר קרוב למה שפירש הרב הנז' ותבלין יש בו כי הנה דין זה דהכישה במקל היינו דלא הוה אדעתיה, ואשמועינן הרמב"ם דכיון דהתחיל ליטפל בה חייב, אבל הקב"ה בכונת מכוונת במחשבה תחילה כאשר ייסר איש את בנו מיסרנו כדי לעוררנו ולהחזירנו, ואם כן נמצא דמה שהקב"ה מחזירנו בתשובה אינו מדין הכישה במקל דהחילוק ברור ומוכרח לומר דהיינו טעמא שהקב"ה מחזירנו כי טוב ה' לכל והלכה כהרמב"ם דסבר דמצווים זקן וחכם לעשות לפנים משורת הדין ולהחזיר האבידה אף שאינה לפי כבודם, והגם דהרא"ש פליג עלה כמבואר בח"מ בטור סי' רע"ב ובש"ע סי' רס"ג דהרא"ש אוסר לזקן ות"ח להחזיר אבידה שאינה לפי כבודם קי"ל כהרמב"ם דמצו למעבד לפנים משורת הדין והוא הדבר אשר דבר נעים זמירות טוב וישר ה' על כן וכו' דתיבת על כן משמעותה דהוה ס"ד ובא לאפוקי הסברא ההיא ובא ללמד על כן דוקא ולא מטעם אחר, ולדרכנו ניחא טובא כי הנה בדבר הזה שהקב"ה מחזירנו בתשובה ומקבץ נדחי תורתנו ומצותינו מבין שיני אריות הסט"א יש צדדים לכאן ולכאן, כי הנה יש צד לומר דמחזירונו מדין הכישה במקל דכיון שהתחיל במשפט כל יסור"י הן הן החזירונו ונמשל לזקן שהכישה במקל, ויש לדחות דהתם גם בלא דעת עבר הזקן והכישה ומאחר שנתעסק בה חייב להשיבה אבל הכא כביכול אדעתא דהכי בא האלהים והתחיל ליטפל ויש לדון מהר"מ דלפנים משורת הדין יכול הזקן להשיב דבר שאינו לפי כבודו, ויש לצדד להפך כסברת הרא"ש דאסור לזקן להשיב כיון שהתורה פטרתו הן כל אלה ראתה עינו של המשורר ובא להכריע ואמר טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו הכונה טוב וישר וכו' לא תימא דטעם שמחזירנו הקב"ה בתשובה היינו מטעם שהתחיל ליסרנו והו"ל כדין הכישה במקל דליתא, דהכא לא שייך דכביכול לכתחילה ובמתכוין עביד ולא תסתפק דאסור לזקן להשיב אבידה שאינה לפי כבודו כדעת הרא"ש, אלא העיקר הוא טוב וישר ה' דעושה לפנים משורת הדין על כן יורה חטאים בדרך, על כן דייקא לאפוקי דין הכישה במקל דקושטא דמילתא דשרי לזקן לעשות לפנים משורת הדין, וז"ש ידרך ענוים במשפט דהוא יתברך מדריך ענוים בדין ורצונו שיעשו לפנים משורת הדין וילמד ענוים דרכו שהוא כביכול משיב אבידה שאינה לפי כבודו.
