ראש דוד, מטות מסעי כ״א

1 אשובה אראה לפרש על פי האמור המאמר דלעיל חדשים גם ישנים אמרה כנסת ישראל רבש"ע הרבה גזרות וכו' דכלפי דלא נימא מה שבח הוא זה דקאמר חדשים גם ישנים והלא על החדשים קעבר על בל תוסיף להכי תרגמא רבא בלאוין דאמרה כנסת ישראל הרבה גזרות גזרתי על עצמי דבלא תעשה שרי להוסיף כדעת הראב"ד, ואמרנו דכל דהוי לתועלת המשלח השליחות קיים וזה הוי סייג לתורה ובזה לא נתבטל השליחות, וז"ש חדשים גם ישנים שגזרתי והוספתי בלאוין, וכי תימא מהו השבח הרי הלכה רווחת דשליח ששינה נתבטל השליחות לזה אמר דודי צפנתי ל"ך הוא לתועלת תורתך לעשות משמרת וסייג לתורה ולתועלת המשלח השליחות קיים, וז"ש צפנתי לך שהיא משמרת לתועלתך ובכי הא שהוא לתועלת שמירת התורה השליחות קיים, ולדעת הרמב"ם שם בה' ממרים דבעי שיאמר שהוא מותר מן התורה אלא שגוזר לשלא יבא ליגע באיסור תורה יתפרש באופן זה הרבה גזרות וכו', וכי תימא איכא בל תוסיף ונתבטל השליחות כיון דכתיב לא תוסיפו והו"ל כההיא דהמפקיד גבי כשותא דאי אמר מהאי לא תירמי נתבטל השליחות וכמ"ש בסוגית זבחים הנז' דאי אמר אל תביא אלא חיטין והביא לו חיטין ושעורין מעביר על דבריו הוי, לז"א צפנתי לך אני אומר בפירוש שאינו מדברי תורה רק אני עושה משמרת לתורה, וזה שכתב צפנתי לך דזה מותר וליכא בל תוסיף.