ראש דוד, מטות מסעי י״ז

1 ואפשר דז"ש הכתוב לא תוסיפו על הדבר וטעמא דלדעת רש"י והתוספת סוף מעילה התוספת אין למשלח עסק בו ומשום הכי אמר רחמנא לא תוסיפו, וגם לדעת הרמב"ם משום דבעלמא דין השליח שהוא רשות אם ירצה להוסיף לזה פירש לא תוסיפו על הדבר והדר מפרש אשר אנכי מצוה אתכם, כלומר האי לא תוסיפו היינו במצות עשה, וזה רמז אשר אנכי מצוה אתכם דהמצות עשה הם מצות סתמא וגילה דאין לא תוסיפו אלא במ"ע ולא בלאוין ולא תגרעו ממנו, וכי תימא מה הפרש יש בין מ"ע למצות ל"ת דדייק דבל תוסיף לא הוי אלא בעשין לזה נתן טעם לשמור את מצות ה' אלהיכם כלומר דהתוספת בלאוין הוא לתועלת המשלח כביכול סייג לשמור את מצות ה' אלהיכם אבל במ"ע לא שייך סייג, ומשום דלא יעלה על לב דהתוספת רשות הוי כדאמרינן בעלמא לדעת הר"מ לז"א אשר אנכי מצוה אתכם, אני מגלה דעתי דבתוספת הוי מעביר, וגם לדעת התוספות דזבין לי לתכא וזבין ליה כורא מוסיף הוי ולתכא קני אלא שהלתך השני הוא בחזקת השליח לזה אמר אשר אנכי מצוה אתכם לומר המוסיף יהיה מעביר וגם המצות עיקריות הלא נכריות דנתבטל השליחות.