1וריויה די רביעאה ר' אבא בר כהנא בר יודן רוח אחרת אתו והוא סבר כשיטת רש"י ותוספות סוף מעילה דמוכח מדבריהם דפליגי על הרמב"ם וסברי כפשט השמועות דלפום מאי דקי"ל בזבין לי לתכא וזבין ליה כורא דמוסיף על דבריו ולא קני אלא לתכא והלתך השני אין לו עסק בו המשלח כלל וגבי מעילה ליתא לאוקמתא דטלו מדעתי וכל שאמר טלו שתים השליח חייב, וכפ"ז אנן דשלוחי דרחמנא הוינן אין בחזקת המשלח אלא המצוות דאוריתא ודברי סופרים כהוייתן וכל החומרות יתירות וכיוצא אין לו להקב"ה בהן עסק כלל ועם כל זה מטובו הגדול שלם ישלם הכל, וז"ש אמר רבי אבא בר כהנא בר יודן אלא דדידיה אינון סגיין וכו' והיו דבריו בלשון אלא לרמוז דהוא עוקר כל הסברות ומפרש דדידיה אינין סגיין מן דידן, רמז בזה דלית דינא ולית דיינא שיאמר שהתוספת יהיה לו עסק בו המשלח אלא שהקב"ה בחסדו משלם לפנים משורת הדין, וז"ש דדידיה אינון סגיין מן דילנא שהכל רב חסד ממנו יתברך ומייתי קרא מה רב טוב"ך שהוא לפנים משורת הדין אשר צפנת ליריאך פעלת לחוסים בך שהם מתחסדים ומתקרבים לידבק ולחסות בך, שהם מוסיפים חומרות וכיוצא אשר לא ציוית ובטובך הגדול קובע להם שכר כמקיימי מצותיך, וזה נגד בני אדם שהדין הוא דמתוספת אין בו עסק למשלח וברצונך תרום קרן בפרו"ע פרעו"ת בישראל בהתנד"ב עם אף כשהוא נדבה מעצמם בלי ציווי רב חסד פורע משלם ברכו אלהים אשר לא עזב חסדו.
