ראש דוד, לך לך ז׳

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

מפרשים:
1 ואולם לא אכחד עוד מילתא בפומאי דעדיין יש לחקור כי הנה כתב הרב פרשת דרכים דרוש ג' דלמ"ד שהאבות יצאו מכלל בני נח בין להקל בין להחמיר, א"כ אם ח"ו היו עוברין על אחת ממצוות ה' היו נענשין בדיני שמים וגם שכרם גדול כמצווה ועושה דטעם גדול המצווה ועושה היינו כמ"ש התוס' שדואג ומצטער פן יעבור ויענישוהו, וא"כ למ"ד דיצאו מכלל בני נח והם נענשים ה"ה נמי דכשמקיימין המצוות שכרם גדול לפי שדואגים ומצטערים פן יעברו שהם נענשים בדיני שמים, והשתא חזרנו על הראשונות דמ"ט לא הקדים אברהם אבינו למול עצמו אי משום דגדול המצווה הלא כבר יצא מכלל ב"נ להקל ולהחמיר ויש לו דין ישראל ליענש בדיני שמים אם יעבור ומינה דכשמקיים שכרו גדול לפי שדואג ומצטער וכמ"ש הרב הנז"ל באורך, וכל זה הוא לשיטת הרב פרשת דרכים שכתב דמעת שאברהם אבינו ע"ה נדבה רוחו לעבוד הבורא יתברך יצא מכלל ב"נ והיה לו דין ישראל גמור, וכזה פירש מקראי קדש בישעיה סי' כ"ט כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחוורו כי בראותו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו, והרב ז"ל האריך בביאורם ותורף דבריו בקיצור דיעקב אבינו נשא ב' אחיות ואם יש לו דין ישראל התירוץ למה שנשא שתי אחיות פשוט ומפורסם לכל דגיירן ונשאן וגר שנתגייר כקטן שנולד ואין בהם איסור שתי אחיות, אך אם אין לו דין ישראל קשיא וצריך לומר דעל פי הדיבור נשאן וזה תירוץ נעלם וימאנו בו העולם דמי יימר, אבל יש מבחן לזה אשר זרעו בו למינהו שבטי יה עדות לישראל סבא דעל פי הדיבור נשאן ולא עביד איסורא ח"ו דאז"ל קידושין דף ע'. הנושא אשה שאינה הוגנת הויין ליה בנים שאינם מהוגנים והנושא אשה הוגנת הויין ליה בנים צדיקים בעלי הוראה, וא"כ השתא דחזינן דיעקב אבינו מטתו שלימה וכל זרעו כלם קדושים זה מורה ודאי דזיווגו כהוגן ומה' היתה לו והנה מצינו דאז"ל בר"ר פס"ג יעקב אשר פדה את אברהם שבזכות יעקב ניצול מכבשן האש וזה מורה שהי"ל דין ב"נ שאינו מצווה על קדוש ה', וכתב הרמב"ם פ"ה מה' יסוה"ת ה"א דמי שדינו יעבור ואל יהרג אם נהרג עביד איסורא וחובל בעצמו ואם אברהם אע"ה הי"ל דין ישראל דמצווה על קדוש ה' אמאי אצטריך ליה זכות יעקב לינצל הלא זכותי' סגי ומסגי אלא מוכח דהי"ל דין ב"נ, וז"ש אל בית יעקב אשר פדה את אברהם שניצול אברהם מכבשן האש בזכותו וזה מורה שיש לו דין ב"נ, וא"כ השתא קשיא איך נשא יעקב שתי אחיות דבשלמא אם הי"ל דין ישראל היה תירוץ פשוט ומפורסם דגיירן וגר שנתגייר כקטן שנולד אך עתה צ"ל דע"ף הדיבור נשאן וזהו נעלם, ויש בושה ליעקב כי לא יאמינו העולם, לז"א לא עתה יבוש יעקב שלא יהיה נאמן דע"ף ה' לקח שתי אחיות כי יש לו ראיה על זה בראותו ילדיו מעשה ידי שאני התרתי לו אמותיהם וכן כלם יקדישו שמי וזה מופת חותך שהיו נשים הגונות לו וע"ף ה' עשה, זהו תורף דברי הרב פרשת דרכים. ומזה מוכח דלמ"ד דיש לו דין ישראל היינו מעת שהתחיל אברהם אע"ה לעבוד ה' קודם ענין אור כשדים, וכן מוכח ממאי דמייתי הרב הנז' ראיה לשיטה זו דהי"ל דין ישראל ממה שקנה הארץ בהילוך לר"א מדין חזקה ב"ק דף ק'. ועכו"ם אינו קונה בחזקה וזה היה זמן רב קודם המילה, ולפי זה הדרן לחקירתנו דלמ"ד שיש לו דין ישראל וכתב הרב ז"ל דאם עבר ח"ו הוא נענש ואם קיים יש לו דין מצווה ועושה א"כ אמאי לא מל מקודם וכדאמרן.