ראש דוד, לך לך ס׳

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

מפרשים:
1 ובזה נבין כונת פסוקי מזמור פ"ה אשמעה מה ידבר האל ה' כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו ואל ישובו לכסלה אך קרוב ליריאיו ישעו לשכון כבוד בארצנו, ורז"ל בילקוט אמרו שאומות העולם אמרו לבלעם למה אמר הקב"ה לישראל שיקריבו קרבנות ולנו לא אמר אמר להם הקרבנות אינה אלא שלום וכו' ע"ש, ולפי דרכנו אפשר דהיטב חרה לאומות על הקרבנות דאף כי אמר אלהים לתת ארץ כנען לזרע אברהם היו סוברים שהוא מדין עישור נכסי ותעלה על דעתם לבא עלינו מדין עישור נכסי דדינא הוא דמצו אחי לסלוקי לבת בזוזי או בארעא אוחרי וכה יעשו לקחת ארץ כנען מידינו בתת לנו ארץ אחרת או מעות כי כל א"ה היו מחשיבים ארץ ישראל מאד ואין לך מלך שלא היה לו פלטין בארץ כנען ואחוזה שם וכן הוא אומר נחלת צבי צבאות גויים כמשז"ל והביאו רש"י על פסוק דברים ל"ג י"ז בהם עמים ינגח יחדיו אפסי ארץ, ודעת מלכי האומות תמיד לערער על ישראל במתנת הארץ ומבקשים עילה וסבור מינה לבא בחזקת היד על פי התורה בחושבם דמתנת הארץ לאברהם מדין עישור נכסי כאמור, וכאשר ראו שנצטוו ישראל על הקרבנות נפל פיתא בבירא דאגלאי מילתא דאחשיבנהו רחמנא כהנים ונטל מעשר הארץ מע' אומות ארץ ז' עממין ונתנה נחלה לישראל עמו, וכה דיבר בלעם אליהם הקרבנות אינם אלא שלום כלומר שלום על ישראל שיהיו בארצם ונתנה להם בתורת מעשר שהיא ארץ מובחרת והמעשר צריך להפרישו מן המובחר, ועוד שהקב"ה בעל הבית לה' הארץ ומלואה והוא הפריש מעשר זה ונתן להם ומאן מירמי להו מאן ותו לא מציתו לסלוקי בזוזי או בארץ אחרת, וזהו שסיים הכתוב ואל ישובו לכסלה כלומר בענין הקרבנות תאלמנה שפתי האומות ואל ישובו לכסלה לערער על ארץ כנען דמה שנטלוה איברא שהיא עישור ארץ ע' אומות אבל לא מדין עישור נכסי רק בדין מעשר שאנו מקריבים קרבנות ואנו כהנים ונוטלים מעשר, ואם נפשך לומר אם כן למה נמשלו ישראל כבת לז"א א"ך קרוב ליריאיו ישעו, כלומר אך מלשוך אך נ"ח שאז"ל שהיה גונח וכוהה שהכישו ארי ולזה נמשלו לבת לרמוז דאף אם היו בכמה גליות וצר להם וזהו א"ך, מ"מ קרוב ליראיו ישעו שהם כבת ששוב אינה טוענת וגואלם חזק ישעו דייקא תשועת ה' כהרף עין, ולעולם ארץ כנען מדין כהן ולא מצו לסלוקינהו מינה וזהו לשכון כבוד בארצנו כמדובר, וזה אפשר שהיה כונת מלכי צדק כי הנה הרב מהר"ש פרימו פירש דמלך סדום באומרו תן לי הנפש רמז דלא זכה בארץ כנען דלא קיים לא תחיה כל נשמה ע"ש, וכלפי זה נתחכם מלכי צדק הוציא לחם ויין ואז"ל הלכות כהונה גדולה גילה לו וכתיב ויתן לו מעשר מכל ופירש הרב חזקוני שנתן מלכי צדק לאברהם מעשר שאברהם כהן ולהורות נתן שאברהם לקח ארץ כנען מדין מעשר והבל יפצה מלך סדום כי ארץ ז' עממין היא שלו מדין מעשר, וזה אפשר שהוא כונת הכתוב שמות י"ט ד' ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי ועתה אם שמוע וכו' כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש ובתרגום המיוחס ליונתן פירש ואביא אתכם אלי דבליל פסח הוליכם לבית המקדש וכו', וזהו שאמר אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים כמה לקו על שנשתעבדו בכם ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי לבית המקדש וכו' והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ ואני בעל הבית ואתם תהיו לי ממלכת כהנים כביכול שתהיו כהנים שלי ואתן לכם הארץ מעשר מכל העולם כי לי כל הארץ ואתם גוי קדוש שלוקחים מעשר ככהן ובכן לא יקרב נוגש לערער עליכם במתנת הארץ דאינה עישור נכסי כבת רק מעשר לכהן.