1אולם אני אדרו"ש דרך דרש ונקדים משז"ל במדרש והביאוהו התוספות בבתרא דף קי"ט דהמקושש לשם שמים נתכוון שהיו אומרים ישראל כיון שנגזר עליהם שלא ליכנס לארץ ממעשה המרגלים שוב אין מחויבים במצות עמד וחילל שבת כדי שיהרג ויראו אחרים עכ"ל, ובזה אפשר לדרוש סמוכים פרשת מקושש ופרשת ציצית ופרשת קרח דכיון דהיו סוברים סברא זו דאין מחבבים במצות ולכן המקושש הערה למות נפשו לכן ציוה ה' אחר זה פ' ציצית לעוררם שחייבים במצות וכדי לזכור מהמצות ציוה מצות בציצית וגם כי ציצית עולה תרי"ג לרמוז לתרי"ג מצות כמשז"ל ולכן אירע לקרח ועדתו, וז"ש ויקח קרח כלומר לקח אותה הסברא שהיו סוברים קודם מקושש שהם פטורים מהמצות דלזה בא המקושש וגם נצטוו פרשת ציצית, קרח ועדתו מיאנו בזה ויקח קרח אותה סברא הרעועה שהם פטורים במדבר ולכן התחיל להלעיג על מצות ציצית ולקח טליתות שכלם תכלת והיינו להתלוצץ על מצות ציצית ועל חיוב המצות במדבר ודרך שחוק ולחרחר ריב לקח טליתות של תכלת וזה היה כונת דתן ואבירם שאמרו למשה רבינו ע"ה המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה ויחר למשה מאד ויאמר אל ה' אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעותי את אחד מהם, והכתובים הללו טעונים לינה ללון בעמק עומקן ורומן נימוקן וטעמן, ובעזר ה' יתבארו כפי קיצורנו לקמן, אמנם כעת יאמר המתיחס אל כונתנו בס"ד כי הנה אמרנו דקרח ועדתו ודתן ואבירם ראשית מדון בחרו בסברא הנדחה והצולעה כי המצות הם משפט אלהי ארץ ועד שלא נגזרה גזרת המרגלים ויהי הם הולכים לבא לרשת את הארץ יש מקום לקיימם כי הם באי הארץ והלא טוב להתחיל במצוות להיות מכיר ורגיל בעבודה ולקיימם כתקנן בארץ כי ביאת הארץ ומשפטי ה' אמת צדקו יחדיו תחת שלש, אי משום כי המצות משפט אלהי הארץ ואי משום דיש להם מודעא רבא דכפה עליהם ההר ועל ידי מתנת הארץ נתחייבו כמ"ש הרשב"א, ואי משום מה שכתבנו בכמה דוכתי דבעת המילה נתנה הארץ על מנת לקבל אלהותו יתברך ועל כן סברו דאחר שנגזרה גזירת המרגלים פקע חיוביהו מתורה ומצות וכל קבל דנא נצטוו במצות ציצית לזכור כל תרי"ג מצות וכתיב בפרשת ציצית למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים לאלהיכם אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים וכו' וזה לעורר לבם שהם חייבים במצות ולא עוד אלא שצריך לזכרם על ידי הציצית ובזה והייתם קדושים כי אי אפשר לקנות קדושה אם לא באמצעות המצוות ולאפוקי סברתם הנפסדת דדוקא בארץ הוא קיום המצות, לז"א אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים דביציאת מצרים לבד נתחייבתם בקבלת אלהותי ושמירת המצות, וכלפי זה טען קרח כי כל העדה כלם קדושים כלם שמעו בסיני אנכי, כלומר לא כמו שאמרתם למען תזכרו והייתם קדושים שצריך זכירת המצות וקיומם להיות קדושים, לא כי אלא כל העדה כלם קדושים דמכי שמעי אנכי נתקדשנו ואנחנו קדושים ואין צורך למצות ולציצית דקבלת אלהותו אנו חייבים ותו לא דבשאר המצות יש לנו מודעא על דרך מ"ש התוס' בשבת דף פ"ח דלא כרתו ברית בימי יהושע אלא שלא לעבוד ע"ז אבל המודעא איתא בשאר כל המצות, וכן קרח רצה לומר דבעבור יציאת מצרים לא נתחייבו אלא בקבלת אלהותו ולא במצות דיש להם מודעא שלא כמ"ש בפרשת ציצית, וזהו שרמז כלם שמעו אנכי ובתוכם ה' יש השראת שכינה ואין צריכים לציצית לזכור וז"ש דתן ואבירם המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש שהיא ארץ מצרים, כלומר אתה אומר לעשות ציצית לזכור המצות ויציאת מצרים ואנו זוכרים יציאת מצרים להצטער שהוצאתנו משם להמיתנו במדבר והוא זכרון להכאיב לבנו, ולא די זה אלא כי תשתרר עלינו לקיים המצות ולהרוג העובר כמו מקושש גם השתרר לצוות מצות חדשות כמצות ציצית והלא על הראשונות אנו מצטערים כי במדבר אין אנו חייבים אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו לומר שבעת שנצטוה אברהם אע"ה במילה שם נאמר להיות לך לאלהים ומתנת הארץ על תנאי זה לעבוד עבודתו ותתן לנו נחלת שדה וכרם שתאמר שלא זכינו בה ואתה נותנה על מנת שנקיים המצות לבטל המודעא ומזה תבין שאין מקום למצות כלל.
