1רק זה נשאר לדקדק בכתובים הללו כי משה רבינו ע"ה אמר קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה והדבר מבואר שציוהו לשים קטרת ואח"כ ללכת מהרה אל העדה, ועינינו הרואות עובדא דאהרן להפך דכתיב וירץ אל תוך הקהל וכו' ויתן את הקטרת אלמא שהלך ורץ עד הגיעו תוך הקהל ואח"כ נתן הקטרת וזה הפך ציווי משה רבינו ע"ה דלא נתן הקטרת עד שהלך וראה הנגף, ולא עוד אלא דכתיב ויקח אהרן כאשר דיבר משה ונראה ח"ו ששינה ממה שאמר לו משה, וכבר ראשונים שאלו שאלה זו כאשר עיניך תחזינה להרב מופת הדור מהרח"א זלה"ה בס' עץ החיים שהביא דברי התייר הגדול מהרימ"ט בזה והוא פירש בענין אחר הלא בספרתו נפלאות מתורתו, ולי ההדיוט אפשר לומר במ"ש במס' מנחות דף נ"ט ע"ב א"ר יצחק בר יוסף א"ר יוחנן נתן שמן כל שהוא על גבי כזית מנחה פסל מ"ט לא ישים שימה כל דהו משמע עליה עד דאיכא שיעורא, נתן כזית לבונה על גבי משהו מנחה פסל מ"ט לא יתן כתיב עד דאיכא נתינה וכו' למדנו דשימה כל שהוא ונתינה בכזית וסוגיא זו נעלמה מהרב כלי יקר ריש פ' ראה ע"ש, ואין כאן מקום להאריך בדבריו, ובמקום אחר הארכתי קצת ועל פי סוגיא זו אפשר דמשה רבינו ע"ה ציוהו לשים כל שהו קטורת תכף קודם שילך לעורר הרחמים ואח"כ כשילך שם יתן כזית שהוא שיעור הקטרה וז"ש ושים קטרת פירוש כל שהוא והולך מהרה אל העדה לגמור לתת כזית ולא יהיה הפסק בין זה שהתחלת להקטיר וטרם יכבה וכפר עליהם, היינו שיתן קטרת כהוגן נתינה בכזית, ויקח אהרן כאשר דיבר משה דהיינו מחתה ואש ושימת קטרת כל שהוא וירץ אל תוך הקהל נזדרז ובו ירוץ צדיק כדי שלא יפסיק הקטרת ויתן את הקטרת נתינה ממש ויכפר על העם וכמו שציוהו משה רבינו ע"ה ולא שינה שום דבר.
