1ומעתה אבא העי"ר על דבריו של גדול הרב מהר"י זאבי שהבאתי לעיל שכתב דדעת הרמב"ם דסוגית ע"ז פליגא אסוגית ר"ה וקיים סוגיות פ' ר' ישמעאל דסוגיא בדוכתא עדיפא ופסקה בה' ע"ז וסוגית ר"ה דחאה ודבריו קשים דדין זה דישראל שזקף לבנה אינו תלוי בהא דא"י מוחזקת, ועד ממהר דשמואל מודה לדין זה וא"כ תו ליכא למימר סוגיא בדוכתא עדיפא ולדחות סוגית ר"ה, ותו שהרב כתב דהרמב"ם פסקה בה' ע"ז ואיברא דפסק הדין אבל ישנו בנותן טעם שזקיפתה מעשה, ולכאורה הוא טעם מחודש ואינם דברי ר' אלעזר, ובעניותנו הראנו פנים לדעת הרמב"ם כאמור ואדרבא לדברי הר"מ אין ענין לדין זה הא דא"י מוחזקת וא"כ איך דחה סוגית ר"ה, ותו אשתמיטיתיה סוגית בתרא הנז' דלדידיה דסוגית ר"ה נדחה קרי לה הרמב"ם הול"ל דסמיך אסוגית בתרא הנז' דאותביה לשמואל דסבר אינה מוחזקת מבריתא דבנות צלפחד ואסיק רבא דמאי דתנן ושני חלקים שהיה בכור היינו דא"י מוחזקת וכן פירש הרמב"ם בפירוש המשנה דנטל שני חלקים משום דא"י מוחזקת וכן הרי"ף והרא"ש שם פירשוה דא"י מוחזקת ולא הביאו אלא דברי רבא ע"ש, והא הו"ל להרב הנז' לומר דהרמב"ם דחה סוגית ר"ה מכח סוגית בתרא דהכי אזלי מתניתין ומתניתא ושמעתא דא"י מוחזקת.