1ואהיה שעשועים עלי בא"ר מאמרם ז"ל בשוחר טוב מזמור ה' רבי זבדי בן לוי ור' יוסי בר פנחס ור' יהושע בן לוי קראו ג' פסוקים הללו בשעת סלוקן מן העולם חד מנהון אמר תהילים ה׳:י״ב וישמחו כל חוסי בך וחד אמר שם ל"ב על זאת יתפלל כל חסיד אליך ואידך אמר שם פ"ד כי טוב יום בחצרך מאלף ואית דאמר שם ל"א מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך ע"כ. וראוי להבין מה ראו השלמים האלה קרוא מקרא כל אחד בעת סלוקו, וגם בעל המאמר מה הגיע אליו בזרועו יקבץ קרי"ת ארבע מקראות הללו. ואפשר במה שנקדים עוד תרי שינויי בענין זה, האחד תירוץ התוספות דעבד עברי גופו קנוי וכל היכא דחלה ברשותיה חלה אבל שכיר אין גופו קנוי כשאינו יכול להשלים לא יטול. והרא"ש תירץ דבעבד עברי איירי דחלה שלש ועבד שלש וכיון דאחר חוליו קבלו בעל הבית מסתמא מחל, אבל גבי שכיר וקבלן החולי היה בסוף וליכא הוכחה דמחיל ליה. והשתא הצדיקים הללו המה ראו כן תמהו מהפלגת שכרם המזומן להם כי כן יסד המלך בהגיע תור סילוק איש צדיק במראה אליו יתודע רב טוב מן המוכן אליו כמ"ש בב"ר פ' ס"ב, והצדיקים הללו ידעי בנפשייהו דאנסי עידנייהו כפעם בפעם דאגב טירדייהו לא עמדו על המשמר בסדר לימודם ועבודתם, וביום הראות שכרם הביטו אליו ונהר"ו כי רב מאד מאשר שיערו בדעתם וידעו נאמנה דנוטלין שכר במספר מפקד שני חייהם אין נגרע זמן מה דמפגרי רבנן, והוא נגד מאי דקי"ל דשכיר וקבלן אין להם אלא מה שעשו דוקא ותו לא, ולכן כל חד שייר דרך לעצמו לתרוצי בחילוק אחד מדין שכיר לענינם, וצדיק הראשון פתח ואמר וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו ותסך עלימו כיון לתירוץ התוספות דשאני עבד עברי דגופו קנוי וכו' וז"ש וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו רנה של תורה, כלומר ביום ובלילה כע"ע דעובד ביום ובלילה וזהו לעולם ירננו, ועל ידי זה דגם בלילה עובדים רננו צדיקים רנה של תורה ותסך עלימו שנמשך עליהם חוט של חסד ושמירה מעולה, וכיון דעובדים יום ולילה כעבד עברי דגופו קנוי לכך נוטלים שכרם משלם אף שנאנסו איזה זמן, וזהו שאמר ויעלצו בך אוהבי שמך גדלה שמחתם כי אתה תברך צדיק להרבות שכרו ה' כצינה רצון תעטרנו ונוגה לו סביב מהפלגת שכרו, ואין זה ענין לשכיר וקבלן וזה כמו שחילקו התוס' כמבואר. ובא רעהו ההוא אמר על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו, כיון לחילוק הרא"ש דע"ע חלה בתחילה ולבסוף עבד אבל אם נאנס בסוף אין לו כלום על זמן האונס, וז"ש יתפלל כל חסיד לעת מצוא זו מיתה ברכות ח'. רק לשטף מים רבים הם חולאים ויסורין כמו שפי' המפרשים אליו לא יגיעו סמוך למיתה, כלומר שלא יהיה נאנס בסוף דאז אין לו שכר על זמן האונס. ואידך אמר כי טוב יום בחצריך רמז חילוק הריטב"א דע"ע נשתעבד לכל המלאכות, וז"ש בתחלה ילכו מחיל אל חיל וכו' דמבואר שמשועבד לכל מלאכות כי טוב יום בחצרך לעבוד עבודה, וסיים חן וכבוד וכו' לא ימנע טוב על זמן שנאנסו כיון שהם עושים כל המלאכות וזהו להולכים בתמים בתמימות מעשיהם, ולא דמי לשכיר דהוא על מלאכה ידועה וכמו שחילק הריטב"א. ואית דאמרי מה רב טובך כלומר מטובך מתנת חנם אשר צפנת ליראיך שכר גדול גם על זמן שנאנסו וזהו רב טובך לפנים משורת הדין, דע"ע דוקא משום שקבל שכרו לכן אינו מנכה לו על האונס משא"כ שכיר יקוה פעלו ושכרו בסוף ולכך אם נאנס מנכה לו. והוא תירוץ מהר"ם דלפום דינא אם נאנסו עבדי ה' ובטלו מעבודתם אין שורת הדין נותנת ליטול שכר על זמן בטלה אך מטובו הגדול רב חסד קובע להם שכר משלם, וז"ש מה רב טובך מחסדך אשר צפנת ליריאיך והשכר בסוף ועם כל זה פעלת לחוסים בך שלא לגרוע זמן בעלתם נגד בני אדם שעושים על פי הדין לנכות לפועלים אם נאנסו, ואתה לא כן מה רב טובך.
