ראש דוד, כי תשא ח׳

1 אמנם הריטב"א תירץ דשאני פועל דהשכירו למלאכה זו על דבר ידוע וכשלא עשאו אף אם נאנס אין לו אלא מעשהו, אבל עבד עברי דנשתעבד לעשות כל מלאכת בעל הבית נסתחפה שדהו. ולפי דעת הריטב"א נמצא דהצדיקים הם משועבדים לכל מלאכת ה' כעבד עברי וא"כ דינא הוא הם יקחו שכרם משלם אף אם נאנסו. ואפשר שזהו כונת סוף מכות ר"ח בן עקשיא רצה הקב"ה לזכות את ישראל שאם יתבטלו מתורה ומצות באונס יהיה להם שכר לפיכך הרבה להם תורה מצות ואין קץ לתורה ומצוות ודקדוקיהם וגדריהם, וא"כ הם משועבדים לכל מלאכה ויהא דינם כעבד עברי, וז"ש אשרי האיש אשר לא הלך וכו' וכיון שאינו הולך לדברים בטלים ואסורים הוא מאושר, כי אם בתורת ה' חפצו כיון דלבו לשמים וחפצו בתורה זה יספיק אף אם נאנס חשוב כאלו ובתורתו יהגה יומם ולילה בלי הפסק ולא ינוכה משכרו. והגם שנמשל כעץ שתול אשר פריו יתן בעתו בסוף ששכרו בעתו לאור באור החיים והוה ס"ד כדברי מהר"ם דכיון ששכרו בסוף אין לו אלא מה שעשה כדין פועל, עם כל זה תדע ועלהו לא יבול, אף זמן בטלה שלו לא יבול על דרך שדרשו רז"ל סוכה כ"א: אפילו שיחת ת"ח, ולדרכנו זמן בטלה מסיבת אונס שיש בו מחשבה טובה שאלמלא האונס עשה כמצותו ולכך דימהו לעלה שיש בו לחלוחית מיהא ואמר ועלהו לא יבול שלא ינוכה שכרו. וכי תימא הרי קי"ל בפועל דאין לו אלא מעשהו, לז"א וכל אשר יעשה יצליח רמז חילוק הריטב"א דשאני פועל שהוא למלאכה אחת משא"כ ע"ע דמשועבד לכל המלאכות, וכן כל הצדיקים משועבדים לכל המלאכות והוא אומרו וכל אשר יעשה יצליח, ומבואר מזה שהוא עושה כל המלאכות ומאחר שכן נכ"ה לא ינכ"ה והיה שכרו משלם כיון דמשועבד לכל המלאכות כמו שרמז באומרו וכל אשר יעשה יצליח.