ראש דוד, קדושים נ״ט

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

מפרשים:
1 ואשתעשע לבאר על פי זה משנת סוף עוקצין אמר ריב"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ג' מאות ועשר עולמות שנאמר להנחיל אהבי יש ואוצרותיהם אמלא, וראיתי להרב כוס הישועות בהקדמתו שפירש כי הן האדם בעשותו תר"ך מצות שהם תרי"ג דאוריתא ושבע דרבנן הנה שכרו כת"ר עולמות, ואז"ל דהנשים פלגן בהדיהו, נמצא יובילו מלכים ש"י לכל אחד, והקב"ה בחסדו אחר שלוקח הצדיק ש"י עולמות שלו הקב"ה נותן לו בתורת נחל"ה ש"י עולמות אחרים, וזהו להנחיל אוהבי י"ש, וכי תימא מה טיבה של נחלה זו והלא הש"י שלו חלקו כחלק אשתו, לזה אמר זהו בתורת נחלה ולא מן הדין מאחר שאוצרותיהם שהם נשיהם שהאשה עשויה כאוצר, כמשז"ל עירובין י"ח: מפני מה האשה עשויה כאוצר קצרה מלמעלה ורחבה מלמטה וכו', אמלא א"כ בצרי מחלקו ש"י ואני מנחילם לו, זהו תורף דברי הרב הנזכר. ועדיין יש לדקדק האי לישנא דנקט לכל צדיק וצדיק דהו"ל למימר לכל צדיק ש"י עולמות וסגי, אבל לפי דרכנו אפשר דהכי קאמר, עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק שהם העשיר והחכם שנשתתפו זה עוסק וזה לומד, עתיד הקב"ה להנחיל בין לעשיר בין לחכם תרי צדיקי לכל אחד ש"י עולמות, שזה עשה בגופו וזה בממונו והיו לאחדים חלק כחלק יחדיו יחלוקו ש"י עולמות לכל אחד, ובין כלם הם כת"ר עולמות שהוא שכר העוה"ב לתורה ולמצוות, והני בי תרי דעבוד עסקא בהדי הדדי ינחיל לכל אחד ש"י עולמות כאשר התנו שיהיה השכר לחצאין, שנאמר להנחיל אוהבי תרתי משמע י"ש לכל אחד, וכי תימא פשיטא ולא צריכא למימר דודאי חצי שכר לכל אחד ומאי קמ"ל, לז"א ואוצרתיהם אמלא כלומר רבותא אשמועינן וחידוש גדול הוא כי נודע דנשיהם של ת"ח פלגן בהדיהו, וא"כ באנו לבית הספק ומבוכה גדולה כיצד סדר מתן שכרן ויש צדדין לכאן ולכאן ככל אשר צדדנו למעלה, ואין אתנו יודע פשר דבר, והשתא למדנו דהחכם והעשיר כל אחד נוטל למחצית שכר ש"י לכל אחד, כי חלק האשה מאת ה' מן השמים מתת אלהים היא, וז"ש ואוצרותיהם פי' נשיהם אמלא, ואוהבי שהם העשיר והחכם חולקין בשוה ואין נגרע משום חלק האשה, כי הוא ברחמיו יתן לאשה חצי שכר ואוצרותיהם ימלא ואין נגרע מחלק החכם מאי דפלגא בהדיה.