1ועתה נבא לפרש המסרה, רק נקדים מעשה המוכס שהביא רש"י בסנהדרין דף מ"ד ע"ב, דעבד ארסטוון לשר העיר ולא בא וחילקו לעניים והיה שכרו שיקבר בכבוד גדול ע"ש באורך כל המעשה, והוא בירושלמי פ"ב דחגיגה ופ' נגמר הדין, ויש שם בתחילת המעשה קצת שינוי ממ"ש רש"י ע"ש, ואין כאן מקום להאריך. וזה רמז המסרה כלפי המוכס מאשר שמנה לחמו, כלומר מסיבת אשר שמנה לחמו פרט למזומ"ן ופרח זימו"ן והוא יתן לצדקה מעדני מלך, המעדנים והמשתה אשר נמצא אתו למלך הוכן, ומ"מ איזה שכר יש לו, וזה בשקול אל דעות אלהים הבין דרכה של צדקה והוא ידע את מקומה לשלם לו שכרו הראוי על פי מדותיו, כל קבל דנא יש שחושב לעשות צדקה ומקיים מחשבותיו ומוסיף קצה האחרון הפך המוכס, וז"ש נדיב נדיבות יעץ שחשב ויעצוהו כליותיו לעשות, ולא זו בלבד שלא נתקרר חומו וקיים עצתו, אלא שהוסיף לטובה הוא על נדיבות שחשב יקום על דייקא, שהוסיף על נדיבות שחשב וזה יחלק טוב על דרך שעשה חזקיה המלך כמדובר.
