ראש דוד, קדושים מ״ז

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

47 עבודה זרה פתח ↗

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי בְּנָאָה, מַאי דִּכְתִיב: ״אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כׇּל מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר״? אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁעוֹסְקִין בְּתוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים, יִצְרָם מָסוּר בְּיָדָם וְאֵין הֵם מְסוּרִים בְּיַד יִצְרָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כׇּל מָיִם״, וְאֵין זְרִיעָה אֶלָּא צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה וְקִצְרוּ לְפִי חֶסֶד״, וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הוֹי כׇּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם״.

1 סובב הולך הבה נא אבא להבין מאמרם ז"ל בע"ז דף ה', אמר רבי יוחנן משום רבי בנאה מאי דכתיב אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור אשריהם ישראל בזמן שעוסקים בתורה ובגמילות חסדים יצרם מסור בידם והם אינם מסורים ביד יצרם שנאמר אשריכם זורעי על כל מים ואין זריעה אלא צדקה שנאמר זרעו לצדקה ואין מים אלא תורה משלחי רגל השור והחמור, תנא דבי אליהו לעולם ישים אדם עצמו על דברי תורה כשור לעול וכחמור למשאוי. ואפשר דהא דקאמר שעוסקים בתורה ובגמילות חסדים בתרי גברי קמשתעי, ורבותא אשמועינן מה שזוכה העשיר המספיק לת"ח וז"ש אשריכם זורעי צדקה על כל מים, על התורה שילמוד החכם שאתם מתחברים עמו להספיק לו קודם שילמוד, וזהו על כל מים כלומר קודם התורה, וזו מעלת הני המחזיקים דיצרם מסור בידם וניצולים מהיצר אף שאינם עוסקים הם, בשכר התורה שגורמים שילמוד החכם.

« ראש דוד Achrei Mot ראש דוד Emor »