1ואפשר לרמוז זה בפסוקי יחזקאל דלעיל, כי הן דברי ישראל לא יתכן דרך אדנ"י מדת הדין, דכיון דהמצות פקדון וכל לא ידענא פשיעותא מי יוכל לעמוד בזה ברוב המצות וברוב היסורים, והוא דבר נמנע שלא ישכח או יטעה האדם באיזה דבר ותכף חשיב פושע ולא יתכן מדת הדין וזו היא שקשה, ויען ה' ויאמר הלא דרככם לא יתכן, דעיניכם הרואות דלפי הדין אף בשוכח ושוגג חייב, ואתם עושים במזיד ופשיעה ממש, ואם לא היה לכם אלא שוגג החרשתי וכלפי טענתכם דאין אדם יכול לעמוד, לכן מטענה זו עצמה שאין העולם מתקיים איש כדרכי"ו אשפוט, כלומר כל איש כעיניו בינו לבינו מבלי שיהא נפקד כן אשפוט אתכם, כמ"ש הרב שבות יעקב דדוקא גבי פקדון שכחה הוי פשיעה אבל בשאר דברים הוי אונס, וגם לכם אף דמדינא דינכם כדין נפקד למפקיד ולא כדרכיו של עצמו, מ"מ מצד רחמי כדרכ"ו אשפוט נאם ה' אלהים רחום בדין, שובו והשיבו מכל פשעכם ממש והניחו כל השגגות, ולא יהיה לכם למכשול עון, פירוש ולא יתחשב לכם בעבור המכשול עון בטענת כל לא ידענא פשיעותא, השליכו מעליכם כל פשעכם אשר פשעתם בם שהם פשיעה גמורה, ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה וכו'. ויתישב בזה קצת מאמר הירושלמי סוף פ"ק דפאה, ר' הונא בשם ר' אבהו הב"ה אין לפניו שכחה הא בשביל ישראל נעשה שכחן מאי טעמא נושא עון כתיב וכו', והוא תימה מאי קאמר נעשה שכחן והו"ל לומר מוחל וסולח וכיוצא, ואמרו בפסיקתא והובא בילקוט מז' ל"ב אשרי נשוי פשע אל תהי קורא ס' אלא ש', מהו נשוי א"ר ברכיה הכהן דהוא מנשי חובינן וסולח עונינו בכל שנה וכו', את מוצא ביה"כ בא שטן לקטרג את ישראל והוא פורט עונותיהם וכו' עד אמר לפניו רבש"ע נשא עון עמך כסית כל חטאתם סלה. ופירש הרב הקדוש מהר"ם קורדוביר"ו זצ"ל הובא בפירוש הילקוט לפי דרכו נשאת שכחת עון עמך וכו' ע"ש, ולכאורה יפלא מה פירוש שכחה זו ולמאי אצטריך לעשות עצמו כביכול שוכח ומה המצאה היא זו למחול לישראל, ולדרכנו אפשר לומר דכיון דכל המצות הם פקדון אצלנו, א"כ כל לא ידענא פשיעותא ואפילו שגגות מחמת שכחה וכיוצא הם פשעים לדעת הרב שער אפרים וסיעתו, והמקטרג בסברא זו עלה בקבץ חבילות חבילות רבות מאד משגגות ושכחות של ישראל בכללי ופרטי וסעיפי וענפי המצות אשר כלם לפי הדין האמור הם פשעים, וצהבו פניו כי הגדיל לאסוף ולקבץ כעמיר גורנה וסבר שלא יהיה להם תקומה לישראל ח"ו, אמטו להכי אל רחום וחנון מחוי במחוג להמקטרג דלריק יגע והב"ל הביא גם הוא לאסוף ולחפש ולקבץ כל השכחות והשגגות, לכן עושה המצאה כאלו שוכח ח"ו לרמוז דשכחה האדם מעותד בה, ובפרט בדורות אחרונים מרוב גלות ויסורין ושכחה הוי אונס ופטור והמקטרג ידע שפיר כי אין שכחה לפני כסא כבודו ויבן אלה דכונתו יתברך להודיעו דטענת שכחה שהיא פשיעה ליתא גבי ישראל מצד רחמיו ולפי רוב המצות, ומה גם לדור אחרון והשגגות הם שגגות לא עונות ופשעים, וזהו המצאת השכחה בעשנן של אלו משאות שוא אשר טרח לאסוף, וז"ש נשאת עון עמך רבש"ע ידעתי ההמצאה שעשית כאלו שכחת עון עמך להורות דשכחה הוי אונס ובזה כסית כל חטאתם סלה, והן הן דברי הירושלמי דבשביל ישראל כביכול נעשה שכחן, ולהציל ישראל מרבבות אלפי פשיעות אשר המקטרג סבר דכל השכחות הוו פשיעה וכדאמרן.
