1והנה צור"ף לזה דאפשר שזהו כונת הכתוב על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי ואמרו ז"ל נדרים דף פ"א ע"א על שלא ברכו בתורה תחילה, אשר היו תמהי"ם וכי כל חרון אף הגדול הזה על שביטלו ברכת התורה, והלא לרוב הפוסקים גם ברכת התורה דרבנן ואפילו נימא דאורייתא ברכות אינן מעכבות. ותו אעיקרא מה זו שאלה על מה אבדה הארץ, ודבר זה נשאל ולא פירשוהו והלא עין בעין יראו תוקף העבירות אשר עשו. ואפשר דהם היו סוברים דיש להם מודעא על עסק התורה דעל זה סירבו וכפה עליהם ההר, ואף שהיו לומדים היה להתפאר ודעתם שאינם חייבים ולא עשו לשם לימוד כלל, והא גרע טפי ממי שלומד שלא לשמה להתפאר ויקרא רבי, דאותו ת"ח כבר יודע שהוא חייב בעסק התורה אלא שהוא מכוין להשתמש בה להתפאר, אבל כל ישראל ברובם כן חטאו לומר שאינם חייבים כלל בעסק התורה ויש להם מודעא זה עון פלילי מצד עצמו, והנמשך קשה הימנו דהקב"ה אמר קידשין דף ל' בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין, וכשהם לא קבלו לעסוק בתורה והיה בדעתם כי הם אנוסים אף שהיו לומדים לא היה לשם תלמוד תורה כלל והיה בדעתם ח"ו כקורא אגרת וסיפורים דעלמא, ולא די שלא היה תועלת בלימוד לבטל יצה"ר אלא שהיו מגבירים היצה"ר ונפלו ברשתו לעשות את כל התועבות והיו מראים רוע כונתם בלימוד שלא היו מברכים בתורה תחילה אשר קב"ו לעסוק בתורה כי לדעתם לא היו חייבים, וזו שאלת על מה אבדה הארץ, כלומר מי גרם להם להלכד בכל העונות הללו, דהגם כי היה גלוי לכל כל התועבות, מ"מ אעיקרא דדינא פירכא זרע ישראל חוטר מגזע האתנים ונשמת שדי בתוכם איך מקשו עברו ועשו מה שעשוהו, ונשאל לחכמים ונביאים ונסתם כל חזון ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה, והכתוב נראה כפול ומכופל, אך על פי הקדמתנו ניחא כי אמר אלהים השרש פורה רוש לכל עון ולכל חטאת הוא עזיבת התורה אשר נתתי לפניהם וציויתים לעסוק בה לינצל מיצה"ר, ולא שמעו בקולי אשר ציויתים וחיובא רמיא עליהו לעסוק בה והם היו לומדים כדברי סיפורים ח"ו, וזהו ולא הלכו בה, דהגם שלמדו אותו לימוד לרע להם וזהו ולא הלכו בה כלומר תורת ה', וז"ש בה דייקא, וזאת היתה להם כי גבר אויב היצה"ר והפילה במהמורות בל יקומו, ועל כן פירשו רז"ל שלא ברכו בתורה תחילה שהיו סוברים דלא נתחייבו בתלמוד תורה שיש להם מודעא וטעו בדמיונם, כי בביאתם לארץ גם לפי סברתם תנתק ותמוש המודעא דארץ נתנה לקיים המצות ולעסוק בתורה ככל אשר דברנו.
