ראש דוד, חקת ו׳

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

מפרשים:
1 וזה אצלנו כונת הכתוב פ' בהעלותך אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ותמונת ה' יביט הכונה דיש יתרון למשה על שאר נביאים דבר אשר לא ישוער כי שאר נביאים רואים באספקלריא ואינה מאירה, והענין כי כמו שהמראה אינו מראה לאדם אלא הצורה העומדת נגדו כן הנביא הרואה רואה כפי ידיעתו ומדרגתו, וזהו בעצם במראה אליו אתודע כלומר בבחינת מראה שהצורה הקרובה אליו נראית בו וכן הנביאים לפי מדרגתו אליו אתודע, ולא עוד אלא שהמראה אשר הנביא רואה אינה מאירה, וז"ש בחלום אדבר בו שהוא בחינת אספקלריא שאינה מאירה, לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא ורואה ראי"ה מהימנא פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות, הבט וראה דבמשה לא כתיב ובמראה שנשמת משה רבינו ע"ה כוללת כל הבחינות שנשמתו כלולה מכלם והוא עצמו כמו המראה שכולל כל הצורות, וז"ש ומרא"ה ולא בחידות. ונחזור אל כונתנו שמשל התורה אל עץ חיים הוא צודק בערך שהתורה כוללת כמה בחינות כמו האילן, ולפי מדרשו אפשר להבין האי קרא עץ חיים היא וכו', ונבין מה שאמרו בזהר ותומכיה מאושר אל תקרי מאושר אלא מראשו, ואנחנו לא נדע מאי קאמר מראשו, ונקדים מה שראיתי בנימוקי רבינו ישעיה הראשון מטראני זלה"ה על החומש בכ"י פ' בראשית וז"ל ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים תימה וכי עד עתה לא אכל מעץ חיים והלא הרשה אותו מכל עץ הגן אכל תאכל, יש לומר עץ חיים יהא רפואה לעץ הדעת והרפואה מועלת לחולה לרפאהו לא להגן עליו כי לא יחלה משל למי ששתה סם המות השקהו צרי וירפא אבל השקהו תחילה צרי ואח"כ השקהו סם המות ימות עכ"ל, ועם היות כי אין דברי הרב ז"ל מוכרחים שאכל מקודם מעץ חיים כי אפשר שלא אכל ולא בא לדעתו ואף אם בא לדעתו מקודם לא הספיק, וכן ראיתי להרב שבלי הלקט שכתב בגיליון על דברי הרב ז"ל שדעתו הוא שלא אכל עדין מעץ החיים, מ"מ ראיתי בפירוש התורה כ"י מיוחס לרבותנו בעלי התוספות שכתוב בו כדברי רבינו ישעיה ז"ל, ושוב ראיתי דעת זה בס' אמרי נועם ע"ש בסגנון דבריו, ולפי דברי רבינו ישעיה ז"ל מדוקדק הפסוק דכתיב ועתה פן ישלח ידו ועתה דייקא, כלומר ועתה שכבר אכל סם המות מעץ הדעת טוב ורע פן ישלח ידו דעתה אם יאכל מעץ החיים מועיל לבטל מה שאכל מעץ הדעת אבל מה שאכל מעץ חיים מקודם שאכל מעץ הדעת לא הועיל לו. והנה רז"ל בריש מדרש שוחר טוב על פסוק והיה כעץ שתול על פלגי מים וכו' אמרו זש"ה עץ חיים למחזיקים בה א"ר יצחק בר' חייא למה נקראת תורה עץ חיים שחביבה על כל החיים א"ר יודן למה נמשלה בעץ חיים מה עץ חיים פרוש לכל באי עולם בגן עדן כך התורה פרושה לכל החיים ומביאתן לעוה"ב, תנא עץ חיים מהלך ת"ק שנה וכל מימי בראשית מתפלגין תחתיו עכ"ל, ולמדנו ממדרש זה דהאי דכתיב עץ חיים היא היינו דהמשיל התורה לעץ חיים שבגן עדן, והשתא אחר דכתיב עץ חיים היא וכינה התורה לעץ חיים והוא משל יפה אף נעים ללמדנו יקר תפארת התורה הוה, סלקא אדעתין דכשם דעץ חיים אין שבחו ניכר אלא אחר שאכל מעץ הדעת טוב ורע אבל אם אכל מעץ חיים קודם אינו מועיל כמ"ש התוספות ורבינו ישעיה, וכן התורה לא תועיל אם למד קודם לזה בא הכתוב לומר דהתורה נקראת עץ חיים שהיא משולה לכל הטובות ומעלות שיש בעץ חיים אבל הפרט שיש לעץ חיים דלא מהני אלא אחר אכילת עץ טו"ר ואם יאכל עץ החיים קודם אפשר שיאכל סם המות ובטל סגולת עץ חיים בענין זה, התורה מדרגתה יותר מעץ חיים ותומכיה מאושר כלומר תומכיה דעסיק בה מאושר דאגוני מגנא ואצולי מצלא, וז"ש בזהר ותומכיה מראשו וזה מתיחס אל כונתנו מאושר מראשו מתחילתו הוא עץ חיים קודם שיאכל סם המות סמא דחיי עביד ומהני שלא יאכל סם המות משא"כ עץ החיים אשר בג"ע אף דבראשונה אדם אכל נכשל לאכול מעץ הדעת טו"ר ונקנסה עליו מיתה אבל התורה אגוני מגנא ואצולי מצלא וא"ש לדרושנו ותומכיה מראשו ע"ד שדרשו בזהר. ועדין צריכין אנו למודעי איך נמשלה התורה לעץ החיים דכתיב ביה ואכל וחי לעולם ועינינו הרואות תופסי התורה כאדם ימותון, והפשוט בזה כי על ידי התורה חיים בעוה"ב שצדיקים אפילו במיתתם קרויים חיים, וגם על ידי התורה קמים בתחית המתים כמ"ש פ' בתרא דכתובות, ועוד אחרת היתה כי על ידי התורה חיים בצד מה בקבר כי כל שאומרים שמועה מפיו שפתותיו דובבות בקבר כמו שארז"ל בש"ס בכמה דוכתי וכמו שיתבאר לקמן בס"ד, וכן פירש"י בקהלת סי' ה' על פסוק והשבע לעשיר אינו מניח לו לישון בקבר שנאמר דובב שפתי ישנים כל ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו שפתותיו דובבות בקבר, וכן אמרו בריש מדרש שוחר טוב וז"ל יהיו לרצון אמרי פי יעשו לדורות ויכתבו לדורות אמרי פי ויחקקו לדורות ולא יהיו קורין בהם כקורין כספרי מירם אלא יהיו קורין בהם ונוטלין שכר עליהם כנגעים ואהלות, יהיו לרצון אמרי פי א"ר ירמיה בר שלום בשם ר' יוחנן מאי דכתיב אגורה באהליך עולמים וכי תעלה על דעתך שהיה מבקש דוד דירת שני עולמים אלא כך אמר דוד יהיו מזכירים אותי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות וכאלו חי וקיים אני בשני עולמים עכ"ל.